¹Paul, a prisoner of Christ Jesus, and Timotheus the brother, to Philemon our beloved and fellow-worker,

¹פולוס אסיר המשיח ישוע וטימותיוס האח אל פילימון החביב והעזר אתנו׃

²and Apphia the beloved, and Archippus our fellow-soldier, and the assembly in thy house:

²ואל אפיה האהובה ואל ארכפוס חבר מלחמתינו ואל הקהלה אשר בביתך׃

³Grace to you, and peace, from God our Father, and the Lord Jesus Christ!

³חסד לכם ושלום מאת אלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

⁴I give thanks to my God, always making mention of thee in my prayers,

⁴מודה אני לאלהי בכל עת בהזכירי אתך בתפלותי׃

⁵hearing of thy love and faith that thou hast unto the Lord Jesus and toward all the saints,

⁵אחרי שמעי אהבתך ואמונתך אשר בך לאדנינו ישוע ולכל הקדושים׃

⁶that the fellowship of thy faith may become working in the full knowledge of every good thing that [is] in you toward Christ Jesus;

⁶למען אשר תאמץ התחברות אמונתך בדעת כל טוב אשר בכם לשם המשיח׃

⁷for we have much joy and comfort in thy love, because the bowels of the saints have been refreshed through thee, brother.

⁷כי שמחה גדולה ונחמה יש לנו באהבתך באשר היתה רוחה למעי הקדושים אחי על ידיך׃

⁸Wherefore, having in Christ much boldness to command thee that which is fit —

⁸לכן אף כי יש לי בטחון רב במשיח לצותך את הראוי לך הנה בחרתי למען האהבה לחלות את פניך׃

⁹because of the love I rather entreat, being such an one as Paul the aged, and now also a prisoner of Jesus Christ;

⁹כאשר הנה אנכי פולוס איש זקן ועתה גם אסיר ישוע המשיח׃

¹⁰I entreat thee concerning my child — whom I did beget in my bonds — Onesimus,

¹⁰אבקשה ממך על בני אשר הוללתיו במוסרי על אניסימוס׃

¹¹who once was to thee unprofitable, and now is profitable to me and to thee,

¹¹אשר מלפנים לא הועיל לך ועתה הוא להועיל גם לך גם לי והשיבתיו אליך׃

¹²whom I did send again, and thou him (that is, my own bowels) receive,

¹²ואתה קבל נא אתו שהוא מעי׃

¹³whom I did wish to retain to myself, that in thy behalf he might minister to me in the bonds of the good news,

¹³חפצתי לעצר אתו אצלי שישרתני תחתיך במוסרות הבשורה׃

¹⁴and apart from thy mind I willed to do nothing, that as of necessity thy good deed may not be, but of willingness,

¹⁴אבל בלי רצונך לא אביתי לעשות דבר למען לא תהיה טובתך באנס כי אם בנדבה׃

¹⁵for perhaps because of this he did depart for an hour, that age-duringly thou mayest have him,

¹⁵כי אולי נפרד ממך לשעה בעבור אשר יהיה לך לעולם׃

¹⁶no more as a servant, but above a servant — a brother beloved, especially to me, and how much more to thee, both in the flesh and in the Lord!

¹⁶ומעתה לא כעבד כי אם למעלה מעבד כאח אהוב שכן הוא לי ביותר ואף כי לך הן בבשר הן באדון׃

¹⁷If, then, with me thou hast fellowship, receive him as me,

¹⁷והנה אם תחשבני לחבר לך תקבלנו כמוני׃

¹⁸and if he did hurt to thee, or doth owe anything, this to me be reckoning;

¹⁸ואם הרע לך בדבר או חיב הוא לך דבר חשבהו לי׃

¹⁹I, Paul did write with my hand, I — I will repay; that I may not say that also thyself, besides, to me thou dost owe.

¹⁹אני פולוס כתבתי בידי אני אשלם ולא אמר כי אתה חיב לי גם את נפשך׃

²⁰Yes, brother, may I have profit of thee in the Lord; refresh my bowels in the Lord;

²⁰כן אחי אהנה נא ממך באדון נחם נא את מעי באדון׃

²¹having been confident in thy obedience I did write to thee, having known that also above what I may say thou wilt do;

²¹בבטחוני כי תשמע לי כתבתי אליך ויודע אני כי תעשה יותר ממה שאמרתי׃

²²and at the same time also prepare for me a lodging, for I hope that through your prayers I shall be granted to you.

²²ועם זה גם תכין לי בית מלון כי אקוה אשר אנתן לכם על ידי תפלותיכם׃

²³Salute thee doth Epaphras, (my fellow-captive in Christ Jesus,)

²³אפפרס האסור אתי במשיח ישוע׃

²⁴Markus, Aristarchus, Demas, Lukas, my fellow-workmen!

²⁴ומרקוס וארסטרכוס ודימס ולוקס עזרי שאלים לשלומך׃

²⁵The grace of our Lord Jesus Christ [is] with your spirit! Amen.

²⁵חסד ישוע המשיח אדנינו עם רוחכם אמן׃