1My son! if thou hast been surety for thy friend, Hast stricken for a stranger thy hand,
1בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃
2Hast been snared with sayings of thy mouth, Hast been captured with sayings of thy mouth,
2נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃
3Do this now, my son, and be delivered, For thou hast come into the hand of thy friend. Go, trample on thyself, and strengthen thy friend,
3עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃
4Give not sleep to thine eyes, And slumber to thine eyelids,
4אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃
5Be delivered as a roe from the hand, And as a bird from the hand of a fowler.
5הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃
6Go unto the ant, O slothful one, See her ways and be wise;
6לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃
7Which hath not captain, overseer, and ruler,
7אשר אין לה קצין שטר ומשל׃
8She doth prepare in summer her bread, She hath gathered in harvest her food.
8תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃
9Till when, O slothful one, dost thou lie? When dost thou arise from thy sleep?
9עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃
10A little sleep, a little slumber, A little clasping of the hands to rest,
10מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
11And thy poverty hath come as a traveller, And thy want as an armed man.
11ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃
12A man of worthlessness, a man of iniquity, Walking [with] perverseness of mouth,
12אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃
13Winking with his eyes, speaking with his feet, Directing with his fingers,
13קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃
14Frowardness [is] in his heart, devising evil at all times, Contentions he sendeth forth.
14תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃
15Therefore suddenly cometh his calamity, Instantly he is broken — and no healing.
15על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃
16These six hath Jehovah hated, Yea, seven [are] abominations to His soul.
16שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃
17Eyes high — tongues false — And hands shedding innocent blood —
17עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃
18A heart devising thoughts of vanity — Feet hasting to run to evil —
18לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃
19A false witness [who] doth breathe out lies — And one sending forth contentions between brethren.
19יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃
20Keep, my son, the command of thy father, And leave not the law of thy mother.
20נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃
21Bind them on thy heart continually, Tie them on thy neck.
21קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃
22In thy going up and down, it leadeth thee, In thy lying down, it watcheth over thee, And thou hast awaked — it talketh [with] thee.
22בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃
23For a lamp [is] the command, And the law a light, And a way of life [are] reproofs of instruction,
23כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃
24To preserve thee from an evil woman, From the flattery of the tongue of a strange woman.
24לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃
25Desire not her beauty in thy heart, And let her not take thee with her eyelids.
25אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃
26For a harlot consumeth unto a cake of bread, And an adulteress the precious soul hunteth.
26כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃
27Doth a man take fire into his bosom, And are his garments not burnt?
27היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃
28Doth a man walk on the hot coals, And are his feet not scorched?
28אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃
29So [is] he who hath gone in unto the wife of his neighbour, None who doth touch her is innocent.
29כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃
30They do not despise the thief, When he stealeth to fill his soul when he is hungry,
30לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃
31And being found he repayeth sevenfold, All the substance of his house he giveth.
31ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃
32He who committeth adultery [with] a woman lacketh heart, He is destroying his soul who doth it.
32נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃
33A stroke and shame he doth find, And his reproach is not wiped away,
33נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃
34For jealousy [is] the fury of a man, And he doth not spare in a day of vengeance.
34כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃
35He accepteth not the appearance of any atonement, Yea, he doth not consent, Though thou dost multiply bribes!
35לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃