1My son! keep my sayings, And my commands lay up with thee.
1בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃
2Keep my commands, and live, And my law as the pupil of thine eye.
2שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃
3Bind them on thy fingers, Write them on the tablet of thy heart.
3קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃
4Say to wisdom, `My sister Thou [art].` And cry to understanding, `Kinswoman!`
4אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃
5To preserve thee from a strange woman, From a stranger who hath made smooth her sayings.
5לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
6For, at a window of my house, Through my casement I have looked out,
6כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃
7And I do see among the simple ones, I discern among the sons, A young man lacking understanding,
7וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃
8Passing on in the street, near her corner, And the way [to] her house he doth step,
8עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃
9In the twilight — in the evening of day, In the darkness of night and blackness.
9בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃
10And, lo, a woman to meet him — (A harlot`s dress, and watchful of heart,
10והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃
11Noisy she [is], and stubborn, In her house her feet rest not.
11המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃
12Now in an out-place, now in broad places, And near every corner she lieth in wait) —
12פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃
13And she laid hold on him, and kissed him, She hath hardened her face, and saith to him,
13והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃
14`Sacrifices of peace-offerings [are] by me, To-day I have completed my vows.
14זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃
15Therefore I have come forth to meet thee, To seek earnestly thy face, and I find thee.
15על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃
16[With] ornamental coverings I decked my couch, Carved works — cotton of Egypt.
16מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃
17I sprinkled my bed — myrrh, aloes, and cinnamon.
17נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃
18Come, we are filled [with] loves till the morning, We delight ourselves in loves.
18לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃
19For the man is not in his house, He hath gone on a long journey.
19כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃
20A bag of money he hath taken in his hand, At the day of the new moon he cometh to his house.`
20צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃
21She turneth him aside with the abundance of her speech, With the flattery of her lips she forceth him.
21הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃
22He is going after her straightway, As an ox unto the slaughter he cometh, And as a fetter unto the chastisement of a fool,
22הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃
23Till an arrow doth split his liver, As a bird hath hastened unto a snare, And hath not known that it [is] for its life.
23עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃
24And now, ye sons, hearken to me, And give attention to sayings of my mouth.
24ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃
25Let not thy heart turn unto her ways, Do not wander in her paths,
25אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃
26For many [are] the wounded she caused to fall, And mighty [are] all her slain ones.
26כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃
27The ways of Sheol — her house, Going down unto inner chambers of death!
27דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃