¹`Give ye thanks to Jehovah, For good, for to the age [is] His kindness:`

¹הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

²Let the redeemed of Jehovah say, Whom He redeemed from the hand of an adversary.

²יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃

³And from the lands hath gathered them, From east and from west, From north, and from the sea.

³ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃

⁴They wandered in a wilderness, in a desert by the way, A city of habitation they have not found.

⁴תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃

⁵Hungry — yea — thirsty, Their soul in them becometh feeble,

⁵רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃

⁶And they cry unto Jehovah in their adversity, From their distress He delivereth them,

⁶ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃

⁷And causeth them to tread in a right way, To go unto a city of habitation.

⁷וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃

⁸They confess to Jehovah His kindness, And His wonders to the sons of men.

⁸יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

⁹For He hath satisfied a longing soul, And a hungry soul hath filled [with] goodness.

⁹כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃

¹⁰Inhabitants of dark places and death-shade, Prisoners of affliction and of iron,

¹⁰ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃

¹¹Because they changed the saying of God, And the counsel of the Most High despised.

¹¹כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃

¹²And He humbleth with labour their heart, They have been feeble, and there is no helper.

¹²ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃

¹³And they cry unto Jehovah in their adversity, From their distresses He saveth them.

¹³ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

¹⁴He bringeth them out from the dark place, And death-shade, And their bands He draweth away.

¹⁴יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃

¹⁵They confess to Jehovah His kindness, And His wonders to the sons of men.

¹⁵יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

¹⁶For He hath broken doors of brass, And bars of iron He hath cut.

¹⁶כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃

¹⁷Fools, by means of their transgression, And by their iniquities, afflict themselves.

¹⁷אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃

¹⁸All food doth their soul abominate, And they come nigh unto the gates of death,

¹⁸כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃

¹⁹And cry unto Jehovah in their adversity, From their distresses He saveth them,

¹⁹ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

²⁰He sendeth His word and healeth them, And delivereth from their destructions.

²⁰ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃

²¹They confess to Jehovah His kindness, And His wonders to the sons of men,

²¹יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

²²And they sacrifice sacrifices of thanksgiving, And recount His works with singing.

²²ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃

²³Those going down [to] the sea in ships, Doing business in many waters,

²³יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃

²⁴They have seen the works of Jehovah, And His wonders in the deep.

²⁴המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃

²⁵And He saith, and appointeth a tempest, And it lifteth up its billows,

²⁵ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃

²⁶They go up [to] the heavens, they go down [to] the depths, Their soul in evil is melted.

²⁶יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃

²⁷They reel to and fro, and move as a drunkard, And all their wisdom is swallowed up.

²⁷יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃

²⁸And they cry to Jehovah in their adversity, And from their distresses He bringeth them out.

²⁸ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃

²⁹He establisheth a whirlwind to a calm, And hushed are their billows.

²⁹יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃

³⁰And they rejoice because they are quiet, And He leadeth them to the haven of their desire.

³⁰וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃

³¹They confess to Jehovah His kindness, And His wonders to the sons of men,

³¹יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

³²And they exalt Him in the assembly of the people, And in the seat of the elders praise Him.

³²וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃

³³He maketh rivers become a wilderness, And fountains of waters become dry land.

³³ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃

³⁴A fruitful land becometh a barren place, For the wickedness of its inhabitants.

³⁴ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

³⁵He maketh a wilderness become a pool of water, And a dry land become fountains of waters.

³⁵ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃

³⁶And He causeth the hungry to dwell there, And they prepare a city of habitation.

³⁶ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃

³⁷And they sow fields, and plant vineyards, And they make fruits of increase.

³⁷ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃

³⁸And He blesseth them, and they multiply exceedingly, And their cattle He doth not diminish.

³⁸ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃

³⁹And they are diminished, and bow down, By restraint, evil, and sorrow.

³⁹וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃

⁴⁰He is pouring contempt upon nobles, And causeth them to wander in vacancy — no way.

⁴⁰שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃

⁴¹And setteth on high the needy from affliction, And placeth families as a flock.

⁴¹וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃

⁴²The upright do see and rejoice, And all perversity hath shut her mouth.

⁴²יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃

⁴³Who [is] wise, and observeth these? They understand the kind acts of Jehovah!

⁴³מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃