1To the Overseer, `On the Death of Labben.` — A Psalm of David. I confess, O Jehovah, with all my heart, I recount all Thy wonders,
1למנצח עלמות לבן מזמור לדוד אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך׃
2I rejoice and exult in Thee, I praise Thy Name, O Most High.
2אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון׃
3In mine enemies turning backward, they stumble and perish from Thy face.
3בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך׃
4For Thou hast done my judgment and my right. Thou hast sat on a throne, A judge of righteousness.
4כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק׃
5Thou hast rebuked nations, Thou hast destroyed the wicked, Their name Thou hast blotted out to the age and for ever.
5גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד׃
6O thou Enemy, Finished have been destructions for ever, As to cities thou hast plucked up, Perished hath their memorial with them.
6האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה׃
7And Jehovah to the age abideth, He is preparing for judgment His throne.
7ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו׃
8And He judgeth the world in righteousness, He judgeth the peoples in uprightness.
8והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃
9And Jehovah is a tower for the bruised, A tower for times of adversity.
9ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה׃
10They trust in Thee who do know Thy name, For Thou hast not forsaken Those seeking Thee, O Jehovah.
10ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה׃
11Sing ye praise to Jehovah, inhabiting Zion, Declare ye among the peoples His acts,
11זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו׃
12For He who is seeking for blood Them hath remembered, He hath not forgotten the cry of the afflicted.
12כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים׃
13Favour me, O Jehovah, See mine affliction by those hating me, Thou who liftest me up from the gates of death,
13חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות׃
14So that I recount all Thy praise, In the gates of the daughter of Zion. I rejoice on Thy salvation.
14למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך׃
15Sunk have nations in a pit they made, In a net that they hid hath their foot been captured.
15טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃
16Jehovah hath been known, Judgment He hath done, By a work of his hands Hath the wicked been snared. Meditation. Selah.
16נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃
17The wicked do turn back to Sheol, All nations forgetting God.
17ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים׃
18For not for ever is the needy forgotten, The hope of the humble lost to the age.
18כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד׃
19Rise, O Jehovah, let not man be strong, Let nations be judged before Thy face.
19קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך׃
20Appoint, O Jehovah, a director to them, Let nations know they [are] men! Selah.
20שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה׃