¹Therefore, thou art inexcusable, O man — every one who is judging — for in that in which thou dost judge the other, thyself thou dost condemn, for the same things thou dost practise who art judging,

¹לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃

²and we have known that the judgment of God is according to truth, upon those practising such things.

²וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃

³And dost thou think this, O man, who art judging those who such things are practising, and art doing them, that thou shalt escape the judgment of God?

³ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃

⁴or the riches of His goodness, and forbearance, and long-suffering, dost thou despise? — not knowing that the goodness of God doth lead thee to reformation!

⁴או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

⁵but, according to thy hardness and impenitent heart, thou dost treasure up to thyself wrath, in a day of wrath and of the revelation of the righteous judgment of God,

⁵ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

⁶who shall render to each according to his works;

⁶אשר ישלם לאיש כמעשהו׃

⁷to those, indeed, who in continuance of a good work, do seek glory, and honour, and incorruptibility — life age-during;

⁷למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃

⁸and to those contentious, and disobedient, indeed, to the truth, and obeying the unrighteousness — indignation and wrath,

⁸ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃

⁹tribulation and distress, upon every soul of man that is working the evil, both of Jew first, and of Greek;

⁹צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃

¹⁰and glory, and honour, and peace, to every one who is working the good, both to Jew first, and to Greek.

¹⁰וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

¹¹For there is no acceptance of faces with God,

¹¹כי אין משא פנים עם האלהים׃

¹²for as many as without law did sin, without law also shall perish, and as many as did sin in law, through law shall be judged,

¹²כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃

¹³for not the hearers of the law [are] righteous before God, but the doers of the law shall be declared righteous: —

¹³כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃

¹⁴For, when nations that have not a law, by nature may do the things of the law, these not having a law — to themselves are a law;

¹⁴כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם׃

¹⁵who do shew the work of the law written in their hearts, their conscience also witnessing with them, and between one another the thoughts accusing or else defending,

¹⁵בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃

¹⁶in the day when God shall judge the secrets of men, according to my good news, through Jesus Christ.

¹⁶ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃

¹⁷Lo, thou art named a Jew, and dost rest upon the law, and dost boast in God,

¹⁷הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃

¹⁸and dost know the will, and dost approve the distinctions, being instructed out of the law,

¹⁸וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין טוב לרע׃

¹⁹and hast confidence that thou thyself art a leader of blind ones, a light of those in darkness,

¹⁹ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃

²⁰an instructor of foolish ones, a teacher of babes, having the form of the knowledge and of the truth in the law.

²⁰מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה׃

²¹Thou, then, who art teaching another, thyself dost thou not teach?

²¹ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃

²²thou who art preaching not to steal, dost thou steal? thou who art saying not to commit adultery, dost thou commit adultery? thou who art abhorring the idols, dost thou rob temples?

²²אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדש׃

²³thou who in the law dost boast, through the transgression of the law God dost thou dishonour?

²³תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃

²⁴for the name of God because of you is evil spoken of among the nations, according as it hath been written.

²⁴כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃

²⁵For circumcision, indeed, doth profit, if law thou mayest practise, but if a transgressor of law thou mayest be, thy circumcision hath become uncircumcision.

²⁵הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃

²⁶If, therefore the uncircumcision the righteousness of the law may keep, shall not his uncircumcision for circumcision be reckoned?

²⁶לכן אם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה׃

²⁷and the uncircumcision, by nature, fulfilling the law, shall judge thee who, through letter and circumcision, [art] a transgressor of law.

²⁷והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃

²⁸For he is not a Jew who is [so] outwardly, neither [is] circumcision that which is outward in flesh;

²⁸כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃

²⁹but a Jew [is] he who is [so] inwardly, and circumcision [is] of the heart, in spirit, not in letter, of which the praise is not of men, but of God.

²⁹כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃