¹Are we beginning again to commend ourselves? or need we, as do some, epistles of commendation to you or from you?

¹Commençons-nous de nouveau à nous recommander nous-mêmes? Ou avons-nous besoin, comme quelques-uns, de lettres de recommandation auprès de vous, ou de votre part?

¹הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃

²Ye are our epistle, written in our hearts, known and read of all men;

²C'est vous qui êtes notre lettre, écrite dans nos coeurs, connue et lue de tous les hommes.

²אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃

³being made manifest that ye are an epistle of Christ, ministered by us, written not with ink, but with the Spirit of the living God; not in tables of stone, but in tables [that are] hearts of flesh.

³Vous êtes manifestement une lettre de Christ, écrite, par notre ministère, non avec de l'encre, mais avec l'Esprit du Dieu vivant, non sur des tables de pierre, mais sur des tables de chair, sur les coeurs.

³כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃

⁴And such confidence have we through Christ to God-ward:

⁴Cette assurance-là, nous l'avons par Christ auprès de Dieu.

⁴וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃

⁵not that we are sufficient of ourselves, to account anything as from ourselves; but our sufficiency is from God;

⁵Ce n'est pas à dire que nous soyons par nous-mêmes capables de concevoir quelque chose comme venant de nous-mêmes. Notre capacité, au contraire, vient de Dieu.

⁵יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃

⁶who also made us sufficient as ministers of a new covenant; not of the letter, but of the spirit: for the letter killeth, but the spirit giveth life.

⁶Il nous a aussi rendus capables d'être ministres d'une nouvelle alliance, non de la lettre, mais de l'esprit; car la lettre tue, mais l'esprit vivifie.

⁶אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃

⁷But if the ministration of death, written, [and] engraven on stones, came with glory, so that the children of Israel could not look stedfastly upon the face of Moses for the glory of his face; which [glory] was passing away:

⁷Or, si le ministère de la mort, gravé avec des lettres sur des pierres, a été glorieux, au point que les fils d'Israël ne pouvaient fixer les regards sur le visage de Moïse, à cause de la gloire de son visage, bien que cette gloire fût passagère,

⁷ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃

⁸how shall not rather the ministration of the spirit be with glory?

⁸combien le ministère de l'esprit ne sera-t-il pas plus glorieux!

⁸כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃

⁹For if the ministration of condemnation hath glory, much rather doth the ministration of righteousness exceed in glory.

⁹Si le ministère de la condamnation a été glorieux, le ministère de la justice est de beaucoup supérieur en gloire.

⁹כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃

¹⁰For verily that which hath been made glorious hath not been made glorious in this respect, by reason of the glory that surpasseth.

¹⁰Et, sous ce rapport, ce qui a été glorieux ne l'a point été, à cause de cette gloire qui lui est supérieure.

¹⁰כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃

¹¹For if that which passeth away [was] with glory, much more that which remaineth [is] in glory.

¹¹En effet, si ce qui était passager a été glorieux, ce qui est permanent est bien plus glorieux.

¹¹כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃

¹²Having therefore such a hope, we use great boldness of speech,

¹²Ayant donc cette espérance, nous usons d'une grande liberté,

¹²על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃

¹³and [are] not as Moses, [who] put a veil upon his face, that the children of Israel should not look stedfastly on the end of that which was passing away:

¹³et nous ne faisons pas comme Moïse, qui mettait un voile sur son visage, pour que les fils d'Israël ne fixassent pas les regards sur la fin de ce qui était passager.

¹³ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃

¹⁴but their minds were hardened: for until this very day at the reading of the old covenant the same veil remaineth, it not being revealed [to them] that it is done away in Christ.

¹⁴Mais ils sont devenus durs d'entendement. Car jusqu'à ce jour le même voile demeure quand, ils font la lecture de l'Ancien Testament, et il ne se lève pas, parce que c'est en Christ qu'il disparaît.

¹⁴אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃

¹⁵But unto this day, whensoever Moses is read, a veil lieth upon their heart.

¹⁵Jusqu'à ce jour, quand on lit Moïse, un voile est jeté sur leurs coeurs;

¹⁵אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃

¹⁶But whensoever it shall turn to the Lord, the veil is taken away.

¹⁶mais lorsque les coeurs se convertissent au Seigneur, le voile est ôté.

¹⁶וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃

¹⁷Now the Lord is the Spirit: and where the Spirit of the Lord is, [there] is liberty.

¹⁷Or, le Seigneur c'est l'Esprit; et là où est l'Esprit du Seigneur, là est la liberté.

¹⁷והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃

¹⁸But we all, with unveiled face beholding as in a mirror the glory of the Lord, are transformed into the same image from glory to glory, even as from the Lord the Spirit.

¹⁸Nous tous qui, le visage découvert, contemplons comme dans un miroir la gloire du Seigneur, nous sommes transformés en la même image, de gloire en gloire, comme par le Seigneur, l'Esprit.

¹⁸ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃