¹For everything there is a season, and a time for very purpose under heaven:

¹Il y a un temps pour tout, un temps pour toute chose sous les cieux:

¹לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃

²a time to be born, and a time to die; a time to plant, and a time to pluck up that which is planted;

²un temps pour naître, et un temps pour mourir; un temps pour planter, et un temps pour arracher ce qui a été planté;

²עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃

³a time to kill, and a time to heal; a time to break down, and a time to build up;

³un temps pour tuer, et un temps pour guérir; un temps pour abattre, et un temps pour bâtir;

³עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃

⁴a time to weep, and a time to laugh; a time to mourn, and a time to dance;

⁴un temps pour pleurer, et un temps pour rire; un temps pour se lamenter, et un temps pour danser;

⁴עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃

⁵a time to cast away stones, and a time to gather stones together; a time to embrace, and a time to refrain from embracing;

⁵un temps pour lancer des pierres, et un temps pour ramasser des pierres; un temps pour embrasser, et un temps pour s'éloigner des embrassements;

⁵עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃

⁶a time to seek, and a time to lose; a time to keep, and a time to cast away;

⁶un temps pour chercher, et un temps pour perdre; un temps pour garder, et un temps pour jeter;

⁶עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃

⁷a time to rend, and a time to sew; a time to keep silence, and a time to speak;

⁷un temps pour déchirer, et un temps pour coudre; un temps pour se taire, et un temps pour parler;

⁷עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃

⁸a time to love, and a time to hate; a time for war, and a time for peace.

⁸un temps pour aimer, et un temps pour haïr; un temps pour la guerre, et un temps pour la paix.

⁸עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃

⁹What profit hath he that worketh in that wherein he laboreth?

⁹Quel avantage celui qui travaille retire-t-il de sa peine?

⁹מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃

¹⁰I have seen the travail which God hath given to the sons of men to be exercised therewith.

¹⁰J'ai vu à quelle occupation Dieu soumet les fils de l'homme.

¹⁰ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃

¹¹He hath made everything beautiful in its time: also he hath set eternity in their heart, yet so that man cannot find out the work that God hath done from the beginning even to the end.

¹¹Il fait toute chose bonne en son temps; même il a mis dans leur coeur la pensée de l'éternité, bien que l'homme ne puisse pas saisir l'oeuvre que Dieu fait, du commencement jusqu'à la fin.

¹¹את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃

¹²I know that there is nothing better for them, than to rejoice, and to do good so long as they live.

¹²J'ai reconnu qu'il n'y a de bonheur pour eux qu'à se réjouir et à se donner du bien-être pendant leur vie;

¹²ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃

¹³And also that every man should eat and drink, and enjoy good in all his labor, is the gift of God.

¹³mais que, si un homme mange et boit et jouit du bien-être au milieu de tout son travail, c'est là un don de Dieu.

¹³וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃

¹⁴I know that, whatsoever God doeth, it shall be for ever: nothing can be put to it, nor anything taken from it; and God hath done it, that men should fear before him.

¹⁴J'ai reconnu que tout ce que Dieu fait durera toujours, qu'il n'y a rien à y ajouter et rien à en retrancher, et que Dieu agit ainsi afin qu'on le craigne.

¹⁴ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃

¹⁵That which is hath been long ago; and that which is to be hath long ago been: and God seeketh again that which is passed away.

¹⁵Ce qui est a déjà été, et ce qui sera a déjà été, et Dieu ramène ce qui est passé.

¹⁵מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃

¹⁶And moreover I saw under the sun, in the place of justice, that wickedness was there; and in the place of righteousness, that wickedness was there.

¹⁶J'ai encore vu sous le soleil qu'au lieu établi pour juger il y a de la méchanceté, et qu'au lieu établi pour la justice il y a de la méchanceté.

¹⁶ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃

¹⁷I said in my heart, God will judge the righteous and the wicked; for there is a time there for every purpose and for every work.

¹⁷J'ai dit en mon coeur: Dieu jugera le juste et le méchant; car il y a là un temps pour toute chose et pour toute oeuvre.

¹⁷אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃

¹⁸I said in my heart, [It is] because of the sons of men, that God may prove them, and that they may see that they themselves are [but as] beasts.

¹⁸J'ai dit en mon coeur, au sujet des fils de l'homme, que Dieu les éprouverait, et qu'eux-mêmes verraient qu'ils ne sont que des bêtes.

¹⁸אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃

¹⁹For that which befalleth the sons of men befalleth beasts; even one thing befalleth them: as the one dieth, so dieth the other; yea, they have all one breath; and man hath no preeminence above the beasts: for all is vanity.

¹⁹Car le sort des fils de l'homme et celui de la bête sont pour eux un même sort; comme meurt l'un, ainsi meurt l'autre, ils ont tous un même souffle, et la supériorité de l'homme sur la bête est nulle; car tout est vanité.

¹⁹כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃

²⁰All go unto one place; all are of the dust, and all turn to dust again.

²⁰Tout va dans un même lieu; tout a été fait de la poussière, et tout retourne à la poussière.

²⁰הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃

²¹Who knoweth the spirit of man, whether it goeth upward, and the spirit of the beast, whether it goeth downward to the earth?

²¹Qui sait si le souffle des fils de l'homme monte en haut, et si le souffle de la bête descend en bas dans la terre?

²¹מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃

²²Wherefore I saw that there is nothing better, than that a man should rejoice in his works; for that is his portion: for who shall bring him [back] to see what shall be after him?

²²Et j'ai vu qu'il n'y a rien de mieux pour l'homme que de se réjouir de ses oeuvres: c'est là sa part. Car qui le fera jouir de ce qui sera après lui?

²²וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃