1And Jacob dwelt in the land of his father's sojournings, in the land of Canaan.
1Jacob demeura dans le pays de Canaan, où avait séjourné son père.
1וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃
2These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren; and he was a lad with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father's wives: and Joseph brought the evil report of them unto their father.
2Voici la postérité de Jacob. Joseph, âgé de dix-sept ans, faisait paître le troupeau avec ses frères; cet enfant était auprès des fils de Bilha et des fils de Zilpa, femmes de son père. Et Joseph rapportait à leur père leurs mauvais propos.
2אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃
3Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age: and he made him a coat of many colors.
3Israël aimait Joseph plus que tous ses autres fils, parce qu'il l'avait eu dans sa vieillesse; et il lui fit une tunique de plusieurs couleurs.
3וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃
4And his brethren saw that their father loved him more than all his brethren; and they hated him, and could not speak peaceably unto him.
4Ses frères virent que leur père l'aimait plus qu'eux tous, et ils le prirent en haine. Ils ne pouvaient lui parler avec amitié.
4ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃
5And Joseph dreamed a dream, and he told it to his brethren: and they hated him yet the more.
5Joseph eut un songe, et il le raconta à ses frères, qui le haïrent encore davantage.
5ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃
6And he said unto them, Hear, I pray you, this dream which I have dreamed:
6Il leur dit: Ecoutez donc ce songe que j'ai eu!
6ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃
7for, behold, we were binding sheaves in the field, and, lo, my sheaf arose, and also stood upright; and, behold, your sheaves came round about, and made obeisance to my sheaf.
7Nous étions à lier des gerbes au milieu des champs; et voici, ma gerbe se leva et se tint debout, et vos gerbes l'entourèrent et se prosternèrent devant elle.
7והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃
8And his brethren said to him, Shalt thou indeed reign over us? Or shalt thou indeed have dominion over us? And they hated him yet the more for his dreams, and for his words.
8Ses frères lui dirent: Est-ce que tu règneras sur nous? est-ce que tu nous gouverneras? Et ils le haïrent encore davantage, à cause de ses songes et à cause de ses paroles.
8ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃
9And he dreamed yet another dream, and told it to his brethren, and said, Behold, I have dreamed yet a dream: and, behold, the sun and the moon and eleven stars made obeisance to me.
9Il eut encore un autre songe, et il le raconta à ses frères. Il dit: J'ai eu encore un songe! Et voici, le soleil, la lune et onze étoiles se prosternaient devant moi.
9ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃
10And he told it to his father, and to his brethren; and his father rebuked him, and said unto him, What is this dream that thou hast dreamed? Shall I and thy mother and thy brethren indeed come to bow down ourselves to thee to the earth?
10Il le raconta à son père et à ses frères. Son père le réprimanda, et lui dit: Que signifie ce songe que tu as eu? Faut-il que nous venions, moi, ta mère et tes frères, nous prosterner en terre devant toi?
10ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃
11And his brethren envied him; but his father kept the saying in mind.
11Ses frères eurent de l'envie contre lui, mais son père garda le souvenir de ces choses.
11ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃
12And his brethren went to feed their father's flock in Shechem.
12Les frères de Joseph étant allés à Sichem, pour faire paître le troupeau de leur père,
12וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃
13And Israel said unto Joseph, Are not thy brethren feeding the flock in Shechem? Come, and I will send thee unto them. And he said to him, Here am I.
13Israël dit à Joseph: Tes frères ne font-ils pas paître le troupeau à Sichem? Viens, je veux t'envoyer vers eux. Et il répondit: Me voici!
13ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃
14And he said to him, Go now, see whether it is well with thy brethren, and well with the flock; and bring me word again. So he sent him out of the vale of Hebron, and he came to Shechem.
14Israël lui dit: Va, je te prie, et vois si tes frères sont en bonne santé et si le troupeau est en bon état; et tu m'en rapporteras des nouvelles. Il l'envoya ainsi de la vallée d'Hébron; et Joseph alla à Sichem.
14ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃
15And a certain man found him, and, behold, he was wandering in the field: and the man asked him, saying, What seekest thou?
15Un homme le rencontra, comme il errait dans les champs. Il le questionna, en disant: Que cherches-tu?
15וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃
16And he said, I am seeking my brethren: tell me, I pray thee, where they are feeding [the flock].
16Joseph répondit: Je cherche mes frères; dis-moi, je te prie, où ils font paître leur troupeau.
16ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃
17And the man said, They are departed hence; for I heard them say, Let us go to Dothan. And Joseph went after his brethren, and found them in Dothan.
17Et l'homme dit: Ils sont partis d'ici; car je les ai entendus dire: Allons à Dothan. Joseph alla après ses frères, et il les trouva à Dothan.
17ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃
18And they saw him afar off, and before he came near unto them, they conspired against him to slay him.
18Ils le virent de loin; et, avant qu'il fût près d'eux, ils complotèrent de le faire mourir.
18ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃
19And they said one to another, Behold, this dreamer cometh.
19Ils se dirent l'un à l'autre: Voici le faiseur de songes qui arrive.
19ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃
20Come now therefore, and let us slay him, and cast him into one of the pits, and we will say, And evil beast hath devoured him: and we shall see what will become of his dreams.
20Venez maintenant, tuons-le, et jetons-le dans une des citernes; nous dirons qu'une bête féroce l'a dévoré, et nous verrons ce que deviendront ses songes.
20ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃
21And Reuben heard it, and delivered him out of their hand, and said, Let us not take his life.
21Ruben entendit cela, et il le délivra de leurs mains. Il dit: Ne lui ôtons pas la vie.
21וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃
22And Reuben said unto them, Shed no blood; cast him into this pit that is in the wilderness, but lay no hand upon him: that he might deliver him out of their hand, to restore him to his father.
22Ruben leur dit: Ne répandez point de sang; jetez-le dans cette citerne qui est au désert, et ne mettez pas la main sur lui. Il avait dessein de le délivrer de leurs mains pour le faire retourner vers son père.
22ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃
23And it came to pass, when Joseph was come unto his brethren, that they stripped Joseph of his coat, the coat of many colors that was on him;
23Lorsque Joseph fut arrivé auprès de ses frères, ils le dépouillèrent de sa tunique, de la tunique de plusieurs couleurs, qu'il avait sur lui.
23ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃
24and they took him, and cast him into the pit: and the pit was empty, there was no water in it.
24Ils le prirent, et le jetèrent dans la citerne. Cette citerne était vide; il n'y avait point d'eau.
24ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃
25And they sat down to eat bread: and they lifted up their eyes and looked, and, behold, a caravan of Ishmaelites was coming from Gilead, with their camels bearing spicery and balm and myrrh, going to carry it down to Egypt.
25Ils s'assirent ensuite pour manger. Ayant levé les yeux, ils virent une caravane d'Ismaélites venant de Galaad; leurs chameaux étaient chargés d'aromates, de baume et de myrrhe, qu'ils transportaient en Egypte.
25וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃
26And Judah said unto his brethren, What profit is it if we slay our brother and conceal his blood?
26Alors Juda dit à ses frères: Que gagnerons-nous à tuer notre frère et à cacher son sang?
26ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃
27Come, and let us sell him to the Ishmaelites, and let not our hand be upon him; for he is our brother, our flesh. And his brethren hearkened unto him.
27Venez, vendons-le aux Ismaélites, et ne mettons pas la main sur lui, car il est notre frère, notre chair. Et ses frères l'écoutèrent.
27לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃
28And there passed by Midianites, merchantmen; and they drew and lifted up Joseph out of the pit, and sold Joseph to the Ishmaelites for twenty pieces of silver. And they brought Joseph into Egypt.
28Au passage des marchands madianites, ils tirèrent et firent remonter Joseph hors de la citerne; et ils le vendirent pour vingt sicles d'argent aux Ismaélites, qui l'emmenèrent en Egypte.
28ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃
29And Reuben returned unto the pit; and, behold, Joseph was not in the pit; and he rent his clothes.
29Ruben revint à la citerne; et voici, Joseph n'était plus dans la citerne. Il déchira ses vêtements,
29וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃
30And he returned unto his brethren, and said, The child is not; and I, whither shall I go?
30retourna vers ses frères, et dit: L'enfant n'y est plus! Et moi, où irai-je?
30וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃
31And they took Joseph's coat, and killed a he-goat, and dipped the coat in the blood;
31Ils prirent alors la tunique de Joseph; et, ayant tué un bouc, ils plongèrent la tunique dans le sang.
31ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃
32and they sent the coat of many colors, and they brought it to their father, and said, This have we found: know now whether it is thy son's coat or not.
32Ils envoyèrent à leur père la tunique de plusieurs couleurs, en lui faisant dire: Voici ce que nous avons trouvé! reconnais si c'est la tunique de ton fils, ou non.
32וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃
33And he knew it, and said, It is my son's coat: an evil beast hath devoured him; Joseph is without doubt torn in pieces.
33Jacob la reconnut, et dit: C'est la tunique de mon fils! une bête féroce l'a dévoré! Joseph a été mis en pièces!
33ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃
34And Jacob rent his garments, and put sackcloth upon his loins, and mourned for his son many days.
34Et il déchira ses vêtements, il mit un sac sur ses reins, et il porta longtemps le deuil de son fils.
34ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃
35And all his sons and all his daughters rose up to comfort him; but he refused to be comforted; and he said, For I will go down to Sheol to my son mourning. And his father wept for him.
35Tous ses fils et toutes ses filles vinrent pour le consoler; mais il ne voulut recevoir aucune consolation. Il disait: C'est en pleurant que je descendrai vers mon fils au séjour des morts! Et il pleurait son fils.
35ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃
36And the Midianites sold him into Egypt unto Potiphar, an officer of Pharaoh's, the captain of the guard.
36Les Madianites le vendirent en Egypte à Potiphar, officier de Pharaon, chef des gardes.
36והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃