¹I say then, Did God cast off his people? God forbid. For I also am an Israelite, of the seed of Abraham, of the tribe of Benjamin.

¹Je dis donc: Dieu a-t-il rejeté son peuple? Loin de là! Car moi aussi je suis Israélite, de la postérité d'Abraham, de la tribu de Benjamin.

¹ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃

²God did not cast off his people which he foreknew. Or know ye not what the scripture saith of Elijah? how he pleadeth with God against Israel:

²Dieu n'a point rejeté son peuple, qu'il a connu d'avance. Ne savez-vous pas ce que l'Ecriture rapporte d'Elie, comment il adresse à Dieu cette plainte contre Israël:

²לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃

³Lord, they have killed thy prophets, they have digged down thine altars; and I am left alone, and they seek my life.

³Seigneur, ils ont tué tes prophètes, ils ont renversé tes autels; je suis resté moi seul, et ils cherchent à m'ôter la vie?

³יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃

⁴But what saith the answer of God unto him? I have left for myself seven thousand men, who have not bowed the knee to Baal.

⁴Mais quelle réponse Dieu lui fait-il? Je me suis réservé sept mille hommes, qui n'ont point fléchi le genou devant Baal.

⁴אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃

⁵Even so then at this present time also there is a remnant according to the election of grace.

⁵De même aussi dans le temps présent il y a un reste, selon l'élection de la grâce.

⁵וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃

⁶But if it is by grace, it is no more of works: otherwise grace is no more grace.

⁶Or, si c'est par grâce, ce n'est plus par les oeuvres; autrement la grâce n'est plus une grâce. Et si c'est par les oeuvres, ce n'est plus une grâce; autrement l'oeuvre n'est plus une oeuvre.

⁶ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃

⁷What then? that which Israel seeketh for, that he obtained not; but the election obtained it, and the rest were hardened:

⁷Quoi donc? Ce qu'Israël cherche, il ne l'a pas obtenu, mais l'élection l'a obtenu, tandis que les autres ont été endurcis,

⁷ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃

⁸according as it is written, God gave them a spirit of stupor, eyes that they should not see, and ears that they should not hear, unto this very day.

⁸selon qu'il est écrit: Dieu leur a donné un esprit d'assoupissement, Des yeux pour ne point voir, Et des oreilles pour ne point entendre, Jusqu'à ce jour.

⁸ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃

⁹And David saith, Let their table be made a snare, and a trap, And a stumblingblock, and a recompense unto them:

⁹Et David dit: Que leur table soit pour eux un piège, Un filet, une occasion de chute, et une rétribution!

⁹ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃

¹⁰Let their eyes be darkened, that they may not see, And bow thou down their back always.

¹⁰Que leurs yeux soient obscurcis pour ne point voir, Et tiens leur dos continuellement courbé!

¹⁰תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

¹¹I say then, Did they stumble that they might fall? God forbid: but by their fall salvation [is come] unto the Gentiles, to provoke them to jealousy.

¹¹Je dis donc: Est-ce pour tomber qu'ils ont bronché? Loin de là! Mais, par leur chute, le salut est devenu accessible aux païens, afin qu'ils fussent excités à la jalousie.

¹¹ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃

¹²Now if their fall, is the riches of the world, and their loss the riches of the Gentiles; how much more their fulness?

¹²Or, si leur chute a été la richesse du monde, et leur amoindrissement la richesse des païens, combien plus en sera-t-il ainsi quand ils se convertiront tous.

¹²ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃

¹³But I speak to you that are Gentiles. Inasmuch then as I am an apostle of Gentiles, I glorify my ministry;

¹³Je vous le dis à vous, païens: en tant que je suis apôtre des païens, je glorifie mon ministère,

¹³כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃

¹⁴if by any means I may provoke to jealousy [them that are] my flesh, and may save some of them.

¹⁴afin, s'il est possible, d'exciter la jalousie de ceux de ma race, et d'en sauver quelques-uns.

¹⁴לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃

¹⁵For if the casting away of them [is] the reconciling of the world, what [shall] the receiving [of them be], but life from the dead?

¹⁵Car si leur rejet a été la réconciliation du monde, que sera leur réintégration, sinon une vie d'entre les morts?

¹⁵כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃

¹⁶And if the firstfruit is holy, so is the lump: and if the root is holy, so are the branches.

¹⁶Or, si les prémices sont saintes, la masse l'est aussi; et si la racine est sainte, les branches le sont aussi.

¹⁶ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃

¹⁷But if some of the branches were broken off, and thou, being a wild olive, wast grafted in among them, and didst become partaker with them of the root of the fatness of the olive tree;

¹⁷Mais si quelques-unes des branches ont été retranchées, et si toi, qui étais un olivier sauvage, tu as été enté à leur place, et rendu participant de la racine et de la graisse de l'olivier,

¹⁷וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃

¹⁸glory not over the branches: but if thou gloriest, it is not thou that bearest the root, but the root thee.

¹⁸ne te glorifie pas aux dépens de ces branches. Si tu te glorifies, sache que ce n'est pas toi qui portes la racine, mais que c'est la racine qui te porte.

¹⁸אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃

¹⁹Thou wilt say then, Branches were broken off, that I might be grafted in.

¹⁹Tu diras donc: Les branches ont été retranchées, afin que moi je fusse enté.

¹⁹וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃

²⁰Well; by their unbelief they were broken off, and thou standest by thy faith. Be not highminded, but fear:

²⁰Cela est vrai; elles ont été retranchées pour cause d'incrédulité, et toi, tu subsistes par la foi. Ne t'abandonne pas à l'orgueil, mais crains;

²⁰כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃

²¹for if God spared not the natural branches, neither will he spare thee.

²¹car si Dieu n'a pas épargné les branches naturelles, il ne t'épargnera pas non plus.

²¹כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃

²²Behold then the goodness and severity of God: toward them that fell, severity; but toward thee, God's goodness, if thou continue in his goodness: otherwise thou also shalt be cut off.

²²Considère donc la bonté et la sévérité de Dieu: sévérité envers ceux qui sont tombés, et bonté de Dieu envers toi, si tu demeures ferme dans cette bonté; autrement, tu seras aussi retranché.

²²לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃

²³And they also, if they continue not in their unbelief, shall be grafted in: for God is able to graft them in again.

²³Eux de même, s'ils ne persistent pas dans l'incrédulité, ils seront entés; car Dieu est puissant pour les enter de nouveau.

²³וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃

²⁴For if thou wast cut out of that which is by nature a wild olive tree, and wast grafted contrary to nature into a good olive tree; how much more shall these, which are the natural [branches], be grafted into their own olive tree?

²⁴Si toi, tu as été coupé de l'olivier naturellement sauvage, et enté contrairement à ta nature sur l'olivier franc, à plus forte raison eux seront-ils entés selon leur nature sur leur propre olivier.

²⁴כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃

²⁵For I would not, brethren, have you ignorant of this mystery, lest ye be wise in your own conceits, that a hardening in part hath befallen Israel, until the fulness of the Gentiles be come in;

²⁵Car je ne veux pas, frères, que vous ignoriez ce mystère, afin que vous ne vous regardiez point comme sages, c'est qu'une partie d'Israël est tombée dans l'endurcissement, jusqu'à ce que la totalité des païens soit entrée.

²⁵כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃

²⁶and so all Israel shall be saved: even as it is written, There shall come out of Zion the Deliverer; He shall turn away ungodliness from Jacob:

²⁶Et ainsi tout Israël sera sauvé, selon qu'il est écrit: Le libérateur viendra de Sion, Et il détournera de Jacob les impiétés;

²⁶ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃

²⁷And this is my covenant unto them, When I shall take away their sins.

²⁷Et ce sera mon alliance avec eux, Lorsque j'ôterai leurs péchés.

²⁷ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃

²⁸As touching the gospel, they are enemies for your sake: but as touching the election, they are beloved for the fathers' sake.

²⁸En ce qui concerne l'Evangile, ils sont ennemis à cause de vous; mais en ce qui concerne l'élection, ils sont aimés à cause de leurs pères.

²⁸הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃

²⁹For the gifts and the calling of God are not repented of.

²⁹Car Dieu ne se repent pas de ses dons et de son appel.

²⁹כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃

³⁰For as ye in time past were disobedient to God, but now have obtained mercy by their disobedience,

³⁰De même que vous avez autrefois désobéi à Dieu et que par leur désobéissance vous avez maintenant obtenu miséricorde,

³⁰כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃

³¹even so have these also now been disobedient, that by the mercy shown to you they also may now obtain mercy.

³¹de même ils ont maintenant désobéi, afin que, par la miséricorde qui vous a été faite, ils obtiennent aussi miséricorde.

³¹כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃

³²For God hath shut up all unto disobedience, that he might have mercy upon all.

³²Car Dieu a renfermé tous les hommes dans la désobéissance, pour faire miséricorde à tous.

³²כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃

³³O the depth of the riches both of the wisdom and the knowledge of God! how unsearchable are his judgments, and his ways past tracing out!

³³O profondeur de la richesse, de la sagesse et de la science de Dieu! Que ses jugements sont insondables, et ses voies incompréhensibles! Car

³³מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃

³⁴For who hath known the mind of the Lord? or who hath been his counsellor?

³⁴Qui a connu la pensée du Seigneur, Ou qui a été son conseiller?

³⁴כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃

³⁵or who hath first given to him, and it shall be recompensed unto him again?

³⁵Qui lui a donné le premier, pour qu'il ait à recevoir en retour?

³⁵או מי הקדימו וישלם לו׃

³⁶For of him, and through him, and unto him, are all things. To him [be] the glory for ever. Amen.

³⁶C'est de lui, par lui, et pour lui que sont toutes choses. A lui la gloire dans tous les siècles! Amen!

³⁶הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃