¹But I make known to you, brethren, the glad tidings which I announced to you, which also ye received, in which also ye stand,

¹ואני אחי אודיעכם את הבשורה אשר בשרתי אתכם אשר גם קבלתם אתה וגם עמדתם בה׃

²by which also ye are saved, (if ye hold fast the word which I announced to you as the glad tidings,) unless indeed ye have believed in vain.

²אשר גם תושעו בה אם תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם אך אם לא לשוא האמנתם׃

³For I delivered to you, in the first place, what also I had received, that Christ died for our sins, according to the scriptures;

³כי מסרתי לכם בראשונה את אשר גם קבלתי כי המשיח מת בעד חטאתינו כפי הכתובים׃

⁴and that he was buried; and that he was raised the third day, according to the scriptures;

⁴וכי נקבר וכי הוקם ביום השלישי כפי הכתובים׃

⁵and that he appeared to Cephas, then to the twelve.

⁵וכי נראה אל כיפא ואחריו אל שנים העשר׃

⁶Then he appeared to above five hundred brethren at once, of whom the most remain until now, but some also have fallen asleep.

⁶ואחרי כן נראה ליותר מחמש מאות אחים כאחד אשר רבם עודם בחיים ומקצתם ישנו׃

⁷Then he appeared to James; then to all the apostles;

⁷ואחרי כן נראה אל יעקב ואחריו אל כל השליחים׃

⁸and last of all, as to an abortion, he appeared to *me* also.

⁸ואחרי כלם נראה גם אלי כמו אל הנפל׃

⁹For *I* am the least of the apostles, who am not fit to be called apostle, because I have persecuted the assembly of God.

⁹כי אני הצעיר בשליחים ואינני כדי להקרא שליח באשר רדפתי את קהל האלהים׃

¹⁰But by God's grace I am what I am; and his grace, which [was] towards me, has not been vain; but I have laboured more abundantly than they all, but not *I*, but the grace of God which [was] with me.

¹⁰אבל בחסד אלהים הייתי מה שהייתי וחסדו עלי לא היה לריק כי יותר מכלם עבדתי ולא אני כי אם חסד אלהים אשר עמדי׃

¹¹Whether, therefore, I or they, thus we preach, and thus ye have believed.

¹¹והנה גם אני גם המה ככה משמיעים וככה האמנתם׃

¹²Now if Christ is preached that he is raised from among [the] dead, how say some among you that there is not a resurrection of [those that are] dead?

¹²ואם הגד הגד כי הוקם המשיח מן המתים איך יאמרו אנשים מכם כי אין תחיה למתים׃

¹³But if there is not a resurrection of [those that are] dead, neither is Christ raised:

¹³אם אין תחיה למתים גם המשיח לא הוקם׃

¹⁴but if Christ is not raised, then, indeed, vain also [is] our preaching, and vain also your faith.

¹⁴ואם המשיח לא הוקם כי עתה ריק שמועתנו וגם ריק אמונתכם׃

¹⁵And we are found also false witnesses of God; for we have witnessed concerning God that he raised the Christ, whom he has not raised if indeed [those that are] dead are not raised.

¹⁵וגם נמצא עדי שקר לאלהים יען אשר העידנו את האלהים כי הקים את המשיח אשר לא הקימו אם אמת הוא שהמתים לא יקומו׃

¹⁶For if [those that are] dead are not raised, neither is Christ raised;

¹⁶כי אם המתים לא יקומו גם המשיח לא קם׃

¹⁷but if Christ be not raised, your faith [is] vain; ye are yet in your sins.

¹⁷ואם המשיח לא קם הבל אמונתכם ועודכם בחטאתיכם׃

¹⁸Then indeed also those who have fallen asleep in Christ have perished.

¹⁸אזי גם אשר ישנו במשיח אבד אבדו׃

¹⁹If in this life only we have hope in Christ, we are [the] most miserable of all men.

¹⁹ואם בחיים האלה לבד בטחים אנחנו במשיח אמללים אנחנו מכל אדם׃

²⁰(But now Christ is raised from among [the] dead, first-fruits of those fallen asleep.

²⁰ועתה המשיח הוקם מן המתים ויהי לראשית הישנים׃

²¹For since by man [came] death, by man also resurrection of [those that are] dead.

²¹כי אחרי אשר בא המות על ידי אדם אחד גם תחית המתים באה על ידי אדם אחד׃

²²For as in the Adam all die, thus also in the Christ all shall be made alive.

²²כי כאשר באדם מתים כלם כן גם יחיו כלם במשיח׃

²³But each in his own rank: [the] first-fruits, Christ; then those that are the Christ's at his coming.

²³וכל אחד ואחד בסדרו ראשית כלם המשיח ואחרי כן אשר הם למשיח בבואו׃

²⁴Then the end, when he gives up the kingdom to him [who is] God and Father; when he shall have annulled all rule and all authority and power.

²⁴ואחרי כן הקץ כשימסר את המלכות אל האלהים האב אחרי בטלו כל משרה וכל שלטן וגבורה׃

²⁵For he must reign until he put all enemies under his feet.

²⁵כי הוא מלך ימלך עד כי ישית את כל איביו תחת רגליו׃

²⁶[The] last enemy [that] is annulled [is] death.

²⁶ואחרון האיבים אשר יבטל הוא המות׃

²⁷For he has put all things in subjection under his feet. But when he says that all things are put in subjection, [it is] evident that [it is] except him who put all things in subjection to him.

²⁷כי כל שת תחת רגליו ובאמרו כל הושת תחתיו ברור הוא שהשת כל תחתיו איננו בכלל׃

²⁸But when all things shall have been brought into subjection to him, then the Son also himself shall be placed in subjection to him who put all things in subjection to him, that God may be all in all.)

²⁸וכאשר יושת הכל תחתיו אז הבן גם הוא יושת תחת השת כל תחתיו למען יהיה האלהים הכל בכל׃

²⁹Since what shall the baptised for the dead do if [those that are] dead rise not at all? why also are they baptised for them?

²⁹כי מה יעשו הנטבלים בעד המתים אם אמת הוא שהמתים קום לא יקומו למה זה יטבלו בעד המתים׃

³⁰Why do *we* also endanger ourselves every hour?

³⁰ולמה זה אנחנו בסכנה בכל שעה׃

³¹Daily I die, by your boasting which I have in Christ Jesus our Lord.

³¹בתהלתנו אשר יש לי במשיח ישוע אדנינו מעיד אני עלי כי מת אנכי בכל יום ויום׃

³²If, [to speak] after the manner of man, I have fought with beasts in Ephesus, what is the profit to me if [those that are] dead do not rise? let us eat and drink; for to-morrow we die.

³²אם לפי ררכו של אדם נלחמתי עם החיות הרעות באפסוס מה תועלת יש לי אם המתים לא יקומו נאכלה ונשתה כי מחר נמות׃

³³Be not deceived: evil communications corrupt good manners.

³³אל נא תתעו חברת אנשים רעים משחתת מדות טבות׃

³⁴Awake up righteously, and sin not; for some are ignorant of God: I speak to you as a matter of shame.

³⁴הקיצו במישרים משכרון ואל תחטאו כי יש אנשים אשר אין בהם דעת אלהים לבשתכם אני אמר זאת׃

³⁵But some one will say, How are the dead raised? and with what body do they come?

³⁵ואם יאמר איש איך יקומו המתים ובאי זה גוף יבואו׃

³⁶Fool; what *thou* sowest is not quickened unless it die.

³⁶אתה הסכל הן מה שתזרע לא יחיה בלתי אם ימות׃

³⁷And what thou sowest, thou sowest not the body that shall be, but a bare grain: it may be of wheat, or some one of the rest:

³⁷ומה שתזרע אינך זרע את הגוף אשר יהיה כי אם כגרגר ערם של חטה או של אחד הזרעים׃

³⁸and God gives to it a body as he has pleased, and to each of the seeds its own body.

³⁸והאלהים יתן לו גוף כפי רצונו ולכל זרע וזרע את גופו למינהו׃

³⁹Every flesh [is] not the same flesh, but one [is] of men, and another flesh of beasts, and another [flesh] of birds, and another of fishes.

³⁹לא כל הבשר באשר אחד הוא כי מין אחר הוא בשר האדם ומין אחר בשר הבהמה ומין אחר בשר הדגה ומין אחר בשר העוף׃

⁴⁰And [there are] heavenly bodies, and earthly bodies: but different is the glory of the heavenly, different that of the earthly:

⁴⁰ויש גופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים ואחר הוא כבוד הגופות שבארץ׃

⁴¹one [the] sun's glory, and another [the] moon's glory, and another [the] stars' glory; for star differs from star in glory.

⁴¹אחר הוא כבוד השמש ואחר הוא כבוד הירח ואחר הוא כבוד הכוכבים כי כוכב מכוכב נבדל בכבודו׃

⁴²Thus also [is] the resurrection of the dead. It is sown in corruption, it is raised in incorruptibility.

⁴²וכן גם בתחיה המתים הן יזרע בכליון ויקום בלא כליון׃

⁴³It is sown in dishonour, it is raised in glory. It is sown in weakness, it is raised in power.

⁴³יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃

⁴⁴It is sown a natural body, it is raised a spiritual body: if there is a natural body, there is also a spiritual [one].

⁴⁴יזרע גוף נפשי ויקום גוף רוחני יש גוף נפשי ויש גוף רוחני׃

⁴⁵Thus also it is written, The first man Adam became a living soul; the last Adam a quickening spirit.

⁴⁵כן גם כתוב ויהי האדם הוא אדם הראשון לנפש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃

⁴⁶But that which is spiritual [was] not first, but that which is natural, then that which is spiritual:

⁴⁶אבל לא של הרוח היא הראשונה אלא של הנפש ואחרי כן של הרוח׃

⁴⁷the first man out of [the] earth, made of dust; the second man, out of heaven.

⁴⁷האדם הראשון מן האדמה הוא של עפר והאדם השני הוא האדון מן השמים׃

⁴⁸Such as he made of dust, such also those made of dust; and such as the heavenly [one], such also the heavenly [ones].

⁴⁸וכמו אשר הוא מעפר ככה גם אשר הם מעפר וכמו אשר הוא מן השמים ככה גם אשר הם מן השמים׃

⁴⁹And as we have borne the image of the [one] made of dust, we shall bear also the image of the heavenly [one].

⁴⁹וכאשר לבשנו דמות האדם אשר מעפר כן נלבש גם דמות האדם אשר מן השמים׃

⁵⁰But this I say, brethren, that flesh and blood cannot inherit God's kingdom, nor does corruption inherit incorruptibility.

⁵⁰וזאת אני אמר אחי כי בשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלהים ואשר יכלה לא יירש את אשר לא יכלה׃

⁵¹Behold, I tell you a mystery: We shall not all fall asleep, but we shall all be changed,

⁵¹הנה סוד אגידה לכם הן לא כלנו נישן המות אבל כלנו נתחלף׃

⁵²in an instant, in [the] twinkling of an eye, at the last trumpet; for the trumpet shall sound, and the dead shall be raised incorruptible, and *we* shall be changed.

⁵²ברגע אחד כהרף עין כתקע השופר האחרון כי יתקע בשופר והמתים יחיו בלי כליון ואנחנו נתחלף׃

⁵³For this corruptible must needs put on incorruptibility, and this mortal put on immortality.

⁵³כי מה שעתה לכליון לבוש ילבש אל כליון ואמר ימות יבוש ילבש אל מות׃

⁵⁴But when this corruptible shall have put on incorruptibility, and this mortal shall have put on immortality, then shall come to pass the word written: Death has been swallowed up in victory.

⁵⁴וכשילבש מה שעתה לכליון אל כליון ומה שעתה למות ילבש אל מות אז יהיה דבר הכתוב בלע המות לנצח׃

⁵⁵Where, O death, [is] thy sting? where, O death, thy victory?

⁵⁵איה עקצף המות איה שאול בצחונך׃

⁵⁶Now the sting of death [is] sin, and the power of sin the law;

⁵⁶עקץ המות הוא החטא וכח החטא היא התורה׃

⁵⁷but thanks to God, who gives us the victory by our Lord Jesus Christ.

⁵⁷אבל תודות לאלהים אשר נתן לנו הנצחון על ידי אדנינו ישוע המשיח׃

⁵⁸So then, my beloved brethren, be firm, immovable, abounding always in the work of the Lord, knowing that your toil is not in vain in [the] Lord.

⁵⁸על כן אחי חביבי התכוננו בל תמוטו והעדיפו בכל עת במעשה אדנינו מדעתכם כי לא לריק עמלכם באדנינו׃