¹Wherefore, being no longer able to refrain ourselves, we thought good to be left alone in Athens,

¹ועל כן לא יכלנו עוד להתאפק ונועץ להותר לבדנו באתינס׃

²and sent Timotheus, our brother and fellow-workman under God in the glad tidings of Christ, to confirm you and encourage [you] concerning your faith,

²ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם׃

³that no one might be moved by these afflictions. (For yourselves know that we are set for this;

³שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם אף אתם כי לזאת יעדנו׃

⁴for also, when we were with you, we told you beforehand we are about to be in tribulation, even as also it came to pass, and ye know.)

⁴הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם׃

⁵For this reason *I* also, no longer able to refrain myself, sent to know your faith, lest perhaps the tempter had tempted you and our labour should be come to nothing.

⁵ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאפק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי פן נסה אתכם המנסה והיתה לריק יגיעתנו׃

⁶But Timotheus having just come to us from you, and brought to us the glad tidings of your faith and love, and that ye have always good remembrance of us, desiring much to see us, even as we also you;

⁶ועתה כשוב אלינו טימותיוס מאתכם ויבשר אתנו את בשורת אמונתכם ואהבתכם ואת אשר אתם זכרים אתנו לטובה בכל עת ונכספים לראות אתנו כאשר גם אנחנו נכספים לכם׃

⁷for this reason we have been comforted in you, brethren, in all our distress and tribulation, through your faith,

⁷אז נחמנו עליכם אחי בכל צרתנו ולחצנו על ידי אמונתכם׃

⁸because now we live if *ye* stand firm in [the] Lord.

⁸כי עתה נחיה אם תעמדו אתם באדנינו׃

⁹For what thanksgiving can we render to God for you, for all the joy wherewith we rejoice on account of you before our God,

⁹כי מה נשיב לאלהים להודות לו בעבורכם על כל השמחה אשר שמחנו עליכם לפני אלהינו׃

¹⁰night and day beseeching exceedingly to the end that we may see your face, and perfect what is lacking in your faith?

¹⁰לילה ויומם מפילים אנחנו תחנתנו לראות את פניכם ולהשלים את מחסרי אמונתכם׃

¹¹But our God and Father himself, and our Lord Jesus, direct our way to you.

¹¹והוא האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח יישר את דרכנו אליכם׃

¹²But you, may the Lord make to exceed and abound in love toward one another, and toward all, even as we also towards you,

¹²ואתכם ירבה ויותיר האדון לאהבה איש את רעהו ולאהבה כל אדם כאשר גם אנחנו אהבים אתכם׃

¹³in order to the confirming of your hearts unblamable in holiness before our God and Father at the coming of our Lord Jesus with all his saints.

¹³ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו׃