¹And it came to pass when the king dwelt in his house, and Jehovah had given him rest round about from all his enemies,

¹ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃

²that the king said to Nathan the prophet, See now, I dwell in a house of cedars, and the ark of God dwells under curtains.

²ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה׃

³And Nathan said to the king, Go, do all that is in thy heart; for Jehovah is with thee.

³ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃

⁴And it came to pass that night that the word of Jehovah came to Nathan, saying,

⁴ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר׃

⁵Go and say to my servant, to David, Thus saith Jehovah: Wilt thou build me a house for me to dwell in?

⁵לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי׃

⁶For I have not dwelt in a house since the day that I brought up the children of Israel out of Egypt, even to this day, but I went about in a tent and in a tabernacle.

⁶כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן׃

⁷In all my going about with all the children of Israel, did I speak a word with any of the tribes of Israel, whom I commanded to feed my people Israel, saying, Why build ye me not a house of cedars?

⁷בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃

⁸And now, thus shalt thou say unto my servant David, Thus saith Jehovah of hosts: I took thee from the pasture-grounds, from following the sheep, to be prince over my people, over Israel;

⁸ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל׃

⁹and I have been with thee whithersoever thou wentest, and have cut off all thine enemies from before thee, and have made thee a great name, like unto the name of the great men that are on the earth.

⁹ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ׃

¹⁰And I will appoint a place for my people, for Israel, and will plant them, that they may dwell in a place of their own, and be disturbed no more; neither shall the sons of wickedness afflict them any more, as formerly,

¹⁰ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה׃

¹¹and since the time that I commanded judges to be over my people Israel. And I have given thee rest from all thine enemies; and Jehovah telleth thee that Jehovah will make thee a house.

¹¹ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה׃

¹²When thy days are fulfilled, and thou shalt sleep with thy fathers, I will set up thy seed after thee, which shall proceed out of thy bowels, and I will establish his kingdom.

¹²כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו׃

¹³It is he who shall build a house for my name, and I will establish the throne of his kingdom for ever.

¹³הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם׃

¹⁴I will be his father, and he shall be my son. If he commit iniquity, I will chasten him with the rod of men and with the stripes of the sons of men;

¹⁴אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃

¹⁵but my mercy shall not depart away from him, as I took it from Saul, whom I put away from before thee.

¹⁵וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך׃

¹⁶And thy house and thy kingdom shall be made firm for ever before thee: thy throne shall be established for ever.

¹⁶ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם׃

¹⁷According to all these words, and according to all this vision, so did Nathan speak to David.

¹⁷ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד׃

¹⁸And king David went in and sat before Jehovah, and said, Who am I, Lord Jehovah, and what is my house, that thou hast brought me hitherto?

¹⁸ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

¹⁹And yet this hath been a small thing in thy sight, Lord Jehovah; but thou hast spoken also of thy servant's house for a great while to come. And is this the manner of man, Lord Jehovah?

¹⁹ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃

²⁰And what can David say more to thee? for thou, Lord Jehovah, knowest thy servant.

²⁰ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה׃

²¹For thy word's sake, and according to thine own heart, hast thou done all this greatness, to make thy servant know [it].

²¹בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך׃

²²Wherefore thou art great, Jehovah Elohim; for there is none like thee, neither is there any God beside thee, according to all that we have heard with our ears.

²²על כן גדלת אדני יהוה כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃

²³And who is like thy people, like Israel, the one nation in the earth that God went to redeem to be a people to himself, and to make himself a name, and to do for them great things and terrible, for thy land, before thy people, which thou redeemedst to thyself from Egypt, from the nations and their gods?

²³ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו׃

²⁴And thou hast established to thyself thy people Israel to be a people unto thee for ever; and thou, Jehovah, art become their God.

²⁴ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃

²⁵And now, Jehovah Elohim, the word that thou hast spoken concerning thy servant and concerning his house, fulfil it for ever, and do as thou hast said.

²⁵ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת׃

²⁶And let thy name be magnified for ever, saying, Jehovah of hosts is God over Israel; and let the house of thy servant David be established before thee.

²⁶ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך׃

²⁷For thou, Jehovah of hosts, the God of Israel, hast revealed to thy servant, saying, I will build thee a house; therefore hath thy servant found in his heart to pray this prayer unto thee.

²⁷כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת׃

²⁸And now, Lord Jehovah, thou art that God, and thy words are true, and thou hast promised this goodness unto thy servant;

²⁸ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת׃

²⁹and now let it please thee to bless the house of thy servant, that it may be before thee for ever; for thou, Lord Jehovah, hast spoken it; and with thy blessing shall the house of thy servant be blessed for ever.

²⁹ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם׃