1To everything there is a season, and a time to every purpose under the heavens:
1לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃
2A time to be born, and a time to die; A time to plant, and a time to pluck up that which is planted;
2עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃
3A time to kill, and a time to heal; A time to break down, and a time to build up;
3עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃
4A time to weep, and a time to laugh; A time to mourn, and a time to dance;
4עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃
5A time to cast away stones, and a time to gather stones together; A time to embrace, and a time to refrain from embracing;
5עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃
6A time to seek, and a time to lose; A time to keep, and a time to cast away;
6עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃
7A time to rend, and a time to sew; A time to keep silence, and a time to speak;
7עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃
8A time to love, and a time to hate; A time of war, and a time of peace.
8עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃
9What profit hath he that worketh from that wherein he laboureth?
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃
10I have seen the travail that God hath given to the sons of men to toil in.
10ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
11He hath made everything beautiful in its time; also he hath set the world in their heart, so that man findeth not out from the beginning to the end the work that God doeth.
11את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃
12I know that there is nothing good for them but to rejoice and to do well in their life;
12ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
13yea also that every man should eat and drink, and enjoy good in all his labour, it is the gift of God.
13וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃
14I know that whatever God doeth, it shall be for ever; there is nothing to be added to it, nor anything to be taken from it; and God doeth [it], that [men] should fear before him.
14ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃
15That which is was long ago, and that which is to be hath already been; and God bringeth back again that which is past.
15מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃
16And moreover I saw under the sun, that in the place of judgment, wickedness was there; and in the place of righteousness, wickedness was there.
16ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃
17I said in my heart, God will judge the righteous and the wicked; for there is a time there for every purpose and for every work.
17אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃
18I said in my heart, It is thus with the children of men, that God may prove them, and that they should see that they themselves are but beasts.
18אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃
19For what befalleth the children of men befalleth beasts; even one thing befalleth them: as the one dieth, so dieth the other, and they have all one breath; and man hath no pre-eminence above the beast: for all is vanity.
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
20All go unto one place: all are of the dust, and all return to dust.
20הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
21Who knoweth the spirit of the children of men? Doth it go upwards? and the spirit of the beasts, doth it go downwards to the earth?
21מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃
22And I have seen that there is nothing better than that man should rejoice in his own works; for that is his portion; for who shall bring him to see what shall be after him?
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃