¹And the word of Jehovah came unto me, saying,

¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

²Son of man, say unto the prince of Tyre, Thus saith the Lord Jehovah: Because thy heart is lifted up, and thou hast said, I am a ùgod, I sit [in] the seat of God, in the heart of the seas, (and thou art a man, and not ùGod,) and thou settest thy heart as the heart of God:

²בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃

³behold, thou art wiser than Daniel! nothing secret is obscure for thee;

³הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃

⁴by thy wisdom and by thine understanding thou hast gotten thee riches, and hast gotten gold and silver into thy treasures;

⁴בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃

⁵by thy great wisdom thou hast by thy traffic increased thy riches, and thy heart is lifted up because of thy riches.

⁵ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃

⁶Therefore thus saith the Lord Jehovah: Because thou hast set thy heart as the heart of God,

⁶לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃

⁷therefore behold, I will bring strangers upon thee, the terrible of the nations; and they shall draw their swords against the beauty of thy wisdom, and they shall tarnish thy brightness.

⁷לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃

⁸They shall bring thee down to the pit, and thou shalt die the deaths of those that are slain in the heart of the seas.

⁸לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃

⁹Wilt thou then say before him that slayeth thee, I am God? but thou shalt be a man, and not ùGod, in the hand of him that pierceth thee.

⁹האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃

¹⁰Thou shalt die the deaths of the uncircumcised, by the hand of strangers: for I have spoken [it], saith the Lord Jehovah.

¹⁰מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃

¹¹And the word of Jehovah came unto me, saying,

¹¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹²Son of man, take up a lamentation upon the king of Tyre, and say unto him, Thus saith the Lord Jehovah: Thou, who sealest up the measure of perfection, full of wisdom and perfect in beauty,

¹²בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃

¹³thou wast in Eden, the garden of God. Every precious stone was thy covering: the sardius, the topaz, and the diamond, the chrysolite, the onyx, and the jasper, the sapphire, the carbuncle, and the emerald, and gold. The workmanship of thy tambours and of thy pipes was in thee: in the day that thou wast created were they prepared.

¹³בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃

¹⁴Thou wast the anointed covering cherub, and I had set thee [so]: thou wast upon the holy mountain of God; thou didst walk up and down in the midst of stones of fire.

¹⁴את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃

¹⁵Thou wast perfect in thy ways, from the day that thou wast created, till unrighteousness was found in thee.

¹⁵תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃

¹⁶By the abundance of thy traffic they filled the midst of thee with violence, and thou hast sinned; therefore have I cast thee as profane from the mountain of God, and have destroyed thee, O covering cherub, from the midst of the stones of fire.

¹⁶ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃

¹⁷Thy heart was lifted up because of thy beauty; thou hast corrupted thy wisdom by reason of thy brightness: I have cast thee to the ground, I have laid thee before kings, that they may behold thee.

¹⁷גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃

¹⁸By the multitude of thine iniquities, by the unrighteousness of thy traffic, thou hast profaned thy sanctuaries: and I have brought forth a fire out of the midst of thee -- it hath consumed thee; and I have brought thee to ashes upon the earth, in the sight of all them that behold thee.

¹⁸מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃

¹⁹All they that know thee among the peoples shall be amazed at thee: thou art become a terror, and thou shalt never be any more.

¹⁹כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃

²⁰And the word of Jehovah came unto me, saying,

²⁰ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

²¹Son of man, set thy face towards Zidon, and prophesy against it,

²¹בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃

²²and say, Thus saith the Lord Jehovah: Behold, I am against thee, Zidon, and I will be glorified in the midst of thee; and they shall know that I [am] Jehovah, when I shall have executed judgments in her, and shall be hallowed in her.

²²ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃

²³And I will send into her the pestilence, and blood in her streets; and the wounded shall fall in the midst of her, by the sword upon her on every side: and they shall know that I [am] Jehovah.

²³ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃

²⁴And there shall be no more a wounding sting for the house of Israel, nor any grieving thorn, among all that were round about them, that despised them: and they shall know that I [am] the Lord Jehovah.

²⁴ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃

²⁵Thus saith the Lord Jehovah: When I shall have gathered the house of Israel from the peoples among whom they are scattered, and shall be hallowed in them in the sight of the nations, then shall they dwell in their land which I have given to my servant Jacob.

²⁵כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃

²⁶They shall dwell in it in safety, and shall build houses and plant vineyards; and they shall dwell in safety, when I have executed judgments upon all those that despised them round about them: and they shall know that I [am] Jehovah their God.

²⁶וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃