1Wherefore, holy brethren, partakers of [the] heavenly calling, consider the Apostle and High Priest of our confession, Jesus,
1לכן אחי הקדושים חברים לקריאה של מעלה הביטו אל השליח וכהן הודיתנו הגדול אל המשיח ישוע׃
2who is faithful to him that has constituted him, as Moses also in all his house.
2אשר הוא נאמן לעשהו כמו גם משה בכל ביתו׃
3For *he* has been counted worthy of greater glory than Moses, by how much he that has built it has more honour than the house.
3כי כבוד גדול ממשה נחל זה כאשר בנה הבית חשוב יותר מן הבית׃
4For every house is built by some one; but he who has built all things [is] God.
4כי כל בית יש לו בנה אבל בונה כל הוא האלהים׃
5And Moses indeed [was] faithful in all his house, as a ministering servant, for a testimony of the things to be spoken after;
5והן משה נאמן בכל ביתו כעבד לעדות העמדות להאמר׃
6but Christ, as Son over his house, whose house are *we*, if indeed we hold fast the boldness and the boast of hope firm to the end.
6אבל המשיח הוא הבן על ביתו ואנחנו ביתו אם נחזיק בבטחון ובתהלת התקוה ולא נרפנה עד הקץ׃
7Wherefore, even as says the Holy Spirit, To-day if ye will hear his voice,
7לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃
8harden not your hearts, as in the provocation, in the day of temptation in the wilderness;
8אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
9where your fathers tempted [me], by proving [me], and saw my works forty years.
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃
10Wherefore I was wroth with this generation, and said, They always err in heart; and *they* have not known my ways;
10לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃
11so I swore in my wrath, If they shall enter into my rest.
11אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
12See, brethren, lest there be in any one of you a wicked heart of unbelief, in turning away from [the] living God.
12ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃
13But encourage yourselves each day, as long as it is called To-day, that none of you be hardened by the deceitfulness of sin.
13אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי פשע׃
14For we are become companions of the Christ if indeed we hold the beginning of the assurance firm to the end;
14כי נתחברנו למשיח אם נחזיק בראשית הבטחה ולא נרפנה עד הקץ׃
15in that it is said, To-day if ye will hear his voice, do not harden your hearts, as in the provocation;
15כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃
16(for who was it, who, having heard, provoked? but [was it] not all who came out of Egypt by Moses?
16מי אפוא אלה אשר שמעו ויריבו הלא כל יצאי מצרים ביד משה׃
17And with whom was he wroth forty years? [Was it] not with those who had sinned, whose carcases fell in the wilderness?
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
18And to whom sware he that they should not enter into his rest, but to those who had not hearkened to the word?
18ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃
19And we see that they could not enter in on account of unbelief;)
19ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃