1Man, born of woman, is of few days, and full of trouble.
1אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃
2He cometh forth like a flower, and is cut down; and he fleeth as a shadow, and continueth not.
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
3Yet dost thou open thine eyes upon such a one, and bringest me into judgment with thee?
3אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃
4Who can bring a clean [man] out of the unclean? Not one!
4מי יתן טהור מטמא לא אחד׃
5If his days are determined, if the number of his months is with thee, [and] thou hast appointed his bounds which he must not pass,
5אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃
6Look away from him; and let him rest, till he accomplish, as a hireling, his day.
6שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃
7For there is hope for a tree: if it be cut down, it will sprout again, and its tender branch will not cease;
7כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃
8Though its root grow old in the earth, and its stock die in the ground,
8אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃
9Yet through the scent of water it will bud, and put forth boughs like a young plant.
9מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃
10But a man dieth, and is prostrate; yea, man expireth, and where is he?
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
11The waters recede from the lake, and the river wasteth and drieth up:
11אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃
12So man lieth down, and riseth not again; till the heavens be no more, they do not awake, nor are raised out of their sleep.
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
13Oh that thou wouldest hide me in Sheol, that thou wouldest keep me secret until thine anger be past, that thou wouldest appoint me a set time, and remember me, --
13מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃
14(If a man die, shall he live [again]?) all the days of my time of toil would I wait, till my change should come:
14אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃
15Thou wouldest call, and I would answer thee; thou wouldest have a desire after the work of thy hands.
15תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃
16For now thou numberest my steps: dost thou not watch over my sin?
16כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃
17My transgression is sealed up in a bag, and thou heapest up mine iniquity.
17חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃
18And indeed a mountain falling cometh to nought, and the rock is removed out of its place;
18ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃
19The waters wear the stones, the floods thereof wash away the dust of the earth; and thou destroyest the hope of man.
19אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃
20Thou prevailest for ever against him, and he passeth away; thou changest his countenance, and dismissest him.
20תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃
21His sons come to honour, and he knoweth it not; and they are brought low, and he perceiveth it not.
21יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃
22But his flesh hath pain for himself alone, and his soul mourneth for himself.
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃