¹Forasmuch as many have undertaken to draw up a relation concerning the matters fully believed among us,

¹אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

²as those who from the beginning were eye-witnesses of and attendants on the Word have delivered them to us,

²כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

³it has seemed good to *me* also, accurately acquainted from the origin with all things, to write to thee with method, most excellent Theophilus,

³חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

⁴that thou mightest know the certainty of those things in which thou hast been instructed.

⁴למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

⁵There was in the days of Herod, the king of Judaea, a certain priest, by name Zacharias, of the course of Abia, and his wife of the daughters of Aaron, and her name Elizabeth.

⁵כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

⁶And they were both just before God, walking in all the commandments and ordinances of the Lord blameless.

⁶ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

⁷And they had no child, because Elizabeth was barren, and they were both advanced in years.

⁷ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

⁸And it came to pass, as he fulfilled his priestly service before God in the order of his course,

⁸ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

⁹it fell to him by lot, according to the custom of the priesthood, to enter into the temple of the Lord to burn incense.

⁹וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

¹⁰And all the multitude of the people were praying without at the hour of incense.

¹⁰וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

¹¹And an angel of [the] Lord appeared to him, standing on the right of the altar of incense.

¹¹וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

¹²And Zacharias was troubled, seeing [him], and fear fell upon him.

¹²ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

¹³But the angel said to him, Fear not, Zacharias, because thy supplication has been heard, and thy wife Elizabeth shall bear thee a son, and thou shalt call his name John.

¹³ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

¹⁴And he shall be to thee joy and rejoicing, and many shall rejoice at his birth.

¹⁴והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

¹⁵For he shall be great before [the] Lord, and he shall drink no wine nor strong drink; and he shall be filled with [the] Holy Spirit, even from his mother's womb.

¹⁵כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

¹⁶And many of the sons of Israel shall he turn to [the] Lord their God.

¹⁶ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

¹⁷And *he* shall go before him in [the] spirit and power of Elias, to turn hearts of fathers to children, and disobedient ones to [the] thoughts of just [men], to make ready for [the] Lord a prepared people.

¹⁷והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

¹⁸And Zacharias said to the angel, How shall I know this, for *I* am an old man, and my wife advanced in years?

¹⁸ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

¹⁹And the angel answering, said to him, *I* am Gabriel, who stand before God, and I have been sent to speak to thee, and to bring these glad tidings to thee;

¹⁹ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

²⁰and behold, thou shalt be silent and not able to speak, till the day in which these things shall take place, because thou hast not believed my words, the which shall be fulfilled in their time.

²⁰והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

²¹And the people were awaiting Zacharias, and they wondered at his delaying in the temple.

²¹והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

²²But when he came out he could not speak to them, and they recognised that he had seen a vision in the temple. And he was making signs to them, and continued dumb.

²²ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

²³And it came to pass, when the days of his service were completed, he departed to his house.

²³ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

²⁴Now after these days, Elizabeth his wife conceived, and hid herself five months, saying,

²⁴ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

²⁵Thus has [the] Lord done to me in [these] days in which he looked upon [me] to take away my reproach among men.

²⁵ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

²⁶But in the sixth month, the angel Gabriel was sent of God to a city of Galilee, of which [the] name [was] Nazareth,

²⁶ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

²⁷to a virgin betrothed to a man whose name [was] Joseph, of the house of David; and the virgin's name [was] Mary.

²⁷אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

²⁸And the angel came in to her, and said, Hail, [thou] favoured one! the Lord [is] with thee: [blessed art *thou* amongst women].

²⁸ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

²⁹But she, [seeing] [the angel], was troubled at his word, and reasoned in her mind what this salutation might be.

²⁹והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

³⁰And the angel said to her, Fear not, Mary, for thou hast found favour with God;

³⁰ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

³¹and behold, thou shalt conceive in the womb and bear a son, and thou shalt call his name Jesus.

³¹והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

³²*He* shall be great, and shall be called Son of [the] Highest; and [the] Lord God shall give him the throne of David his father;

³²והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

³³and he shall reign over the house of Jacob for the ages, and of his kingdom there shall not be an end.

³³ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

³⁴But Mary said to the angel, How shall this be, since I know not a man?

³⁴ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

³⁵And the angel answering said to her, [The] Holy Spirit shall come upon thee, and power of [the] Highest overshadow thee, wherefore the holy thing also which shall be born shall be called Son of God.

³⁵ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

³⁶And behold, Elizabeth, thy kinswoman, she also has conceived a son in her old age, and this is the sixth month to her that was called barren:

³⁶והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

³⁷for nothing shall be impossible with God.

³⁷כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

³⁸And Mary said, Behold the bondmaid of [the] Lord; be it to me according to thy word. And the angel departed from her.

³⁸ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

³⁹And Mary, rising up in those days, went into the hill country with haste, to a city of Judah,

³⁹ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

⁴⁰and entered into the house of Zacharias, and saluted Elizabeth.

⁴⁰ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

⁴¹And it came to pass, as Elizabeth heard the salutation of Mary, the babe leaped in her womb; and Elizabeth was filled with [the] Holy Spirit,

⁴¹ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

⁴²and cried out with a loud voice and said, Blessed [art] *thou* amongst women, and blessed the fruit of thy womb.

⁴²ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

⁴³And whence [is] this to me, that the mother of my Lord should come to me?

⁴³ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

⁴⁴For behold, as the voice of thy salutation sounded in my ears, the babe leaped with joy in my womb.

⁴⁴כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

⁴⁵And blessed [is] she that has believed, for there shall be a fulfilment of the things spoken to her from [the] Lord.

⁴⁵ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

⁴⁶And Mary said, My soul magnifies the Lord,

⁴⁶ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

⁴⁷and my spirit has rejoiced in God my Saviour.

⁴⁷ותגל רוחי באלהי ישעי׃

⁴⁸For he has looked upon the low estate of his bondmaid; for behold, from henceforth all generations shall call me blessed.

⁴⁸]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

⁴⁹For the Mighty One has done to me great things, and holy [is] his name;

⁴⁹]94-84[׃

⁵⁰and his mercy [is] to generations and generations to them that fear him.

⁵⁰וחסדו לדור דורים על יראיו׃

⁵¹He has wrought strength with his arm; he has scattered haughty [ones] in the thought of their heart.

⁵¹גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

⁵²He has put down rulers from thrones, and exalted the lowly.

⁵²הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

⁵³He has filled the hungry with good things, and sent away the rich empty.

⁵³רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

⁵⁴He has helped Israel his servant, in order to remember mercy,

⁵⁴תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

⁵⁵(as he spoke to our fathers,) to Abraham and to his seed for ever.

⁵⁵כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

⁵⁶And Mary abode with her about three months, and returned to her house.

⁵⁶ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

⁵⁷But the time was fulfilled for Elizabeth that she should bring forth, and she gave birth to a son.

⁵⁷וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

⁵⁸And her neighbours and kinsfolk heard that [the] Lord had magnified his mercy with her, and they rejoiced with her.

⁵⁸וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

⁵⁹And it came to pass on the eighth day they came to circumcise the child, and they called it after the name of his father, Zacharias.

⁵⁹ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

⁶⁰And his mother answering said, No; but he shall be called John.

⁶⁰ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

⁶¹And they said to her, There is no one among thy kinsfolk who is called by this name.

⁶¹ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

⁶²And they made signs to his father as to what he might wish it to be called.

⁶²וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

⁶³And having asked for a writing-table, he wrote saying, John is his name. And they all wondered.

⁶³וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

⁶⁴And his mouth was opened immediately, and his tongue, and he spake, blessing God.

⁶⁴ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

⁶⁵And fear came upon all who dwelt round about them; and in the whole hill-country of Judaea all these things were the subject of conversation.

⁶⁵ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

⁶⁶And all who heard them laid them up in their heart, saying, What then will this child be? And [the] Lord's hand was with him.

⁶⁶וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

⁶⁷And Zacharias his father was filled with [the] Holy Spirit, and prophesied, saying,

⁶⁷וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

⁶⁸Blessed be [the] Lord the God of Israel, because he has visited and wrought redemption for his people,

⁶⁸ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

⁶⁹and raised up a horn of deliverance for us in the house of David his servant;

⁶⁹וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

⁷⁰as he spoke by [the] mouth of his holy prophets, who have been since the world began;

⁷⁰כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

⁷¹deliverance from our enemies and out of the hand of all who hate us;

⁷¹ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

⁷²to fulfil mercy with our fathers and remember his holy covenant,

⁷²לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

⁷³[the] oath which he swore to Abraham our father,

⁷³את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

⁷⁴to give us, that, saved out of the hand of our enemies, we should serve him without fear

⁷⁴להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

⁷⁵in piety and righteousness before him all our days.

⁷⁵בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

⁷⁶And *thou*, child, shalt be called [the] prophet of [the] Highest; for thou shalt go before the face of [the] Lord to make ready his ways;

⁷⁶ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

⁷⁷to give knowledge of deliverance to his people by [the] remission of their sins

⁷⁷לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

⁷⁸on account of [the] bowels of mercy of our God; wherein [the] dayspring from on high has visited us,

⁷⁸ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

⁷⁹to shine upon them who were sitting in darkness and in [the] shadow of death, to guide our feet into [the] way of peace.

⁷⁹להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

⁸⁰-- And the child grew and was strengthened in spirit; and he was in the deserts until the day of his shewing to Israel.

⁸⁰ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃