¹But it came to pass in those days that a decree went out from Caesar Augustus, that a census should be made of all the habitable world.

¹ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃

²The census itself first took place when Cyrenius had the government of Syria.

²וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃

³And all went to be inscribed in the census roll, each to his own city:

³וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃

⁴and Joseph also went up from Galilee out of the city Nazareth to Judaea, to David's city, the which is called Bethlehem, because he was of the house and family of David,

⁴ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃

⁵to be inscribed in the census roll with Mary who was betrothed to him [as his] wife, she being great with child.

⁵להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃

⁶And it came to pass, while they were there, the days of her giving birth [to her child] were fulfilled,

⁶ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃

⁷and she brought forth her first-born son, and wrapped him up in swaddling-clothes and laid him in the manger, because there was no room for them in the inn.

⁷ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃

⁸And there were shepherds in that country abiding without, and keeping watch by night over their flock.

⁸ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃

⁹And lo, an angel of [the] Lord was there by them, and [the] glory of [the] Lord shone around them, and they feared [with] great fear.

⁹והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃

¹⁰And the angel said to them, Fear not, for behold, I announce to you glad tidings of great joy, which shall be to all the people;

¹⁰ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃

¹¹for to-day a Saviour has been born to you in David's city, who is Christ [the] Lord.

¹¹כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃

¹²And this is the sign to you: ye shall find a babe wrapped in swaddling-clothes, and lying in a manger.

¹²וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃

¹³And suddenly there was with the angel a multitude of the heavenly host, praising God and saying,

¹³ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃

¹⁴Glory to God in the highest, and on earth peace, good pleasure in men.

¹⁴כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃

¹⁵And it came to pass, as the angels departed from them into heaven, that the shepherds said to one another, Let us make our way then now as far as Bethlehem, and let us see this thing that is come to pass, which the Lord has made known to us.

¹⁵ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃

¹⁶And they came with haste, and found both Mary and Joseph, and the babe lying in the manger;

¹⁶וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃

¹⁷and having seen [it] they made known about the country the thing which had been said to them concerning this child.

¹⁷ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃

¹⁸And all who heard [it] wondered at the things said to them by the shepherds.

¹⁸וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃

¹⁹But Mary kept all these things [in her mind], pondering [them] in her heart.

¹⁹ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

²⁰And the shepherds returned, glorifying and praising God for all things which they had heard and seen, as it had been said to them.

²⁰וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃

²¹And when eight days were fulfilled for circumcising him, his name was called Jesus, which was the name given by the angel before he had been conceived in the womb.

²¹ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃

²²And when the days were fulfilled for their purifying according to the law of Moses, they brought him to Jerusalem to present [him] to the Lord

²²וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃

²³(as it is written in the law of [the] Lord: Every male that opens the womb shall be called holy to the Lord),

²³כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃

²⁴and to offer a sacrifice according to what is said in the law of [the] Lord: A pair of turtle doves, or two young pigeons.

²⁴ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃

²⁵And behold, there was a man in Jerusalem whose name was Simeon; and this man was just and pious, awaiting the consolation of Israel, and [the] Holy Spirit was upon him.

²⁵והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃

²⁶And it was divinely communicated to him by the Holy Spirit, that he should not see death before he should see [the] Lord's Christ.

²⁶ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃

²⁷And he came in the Spirit into the temple; and as the parents brought in the child Jesus that they might do for him according to the custom of the law,

²⁷ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃

²⁸*he* received him into his arms, and blessed God, and said,

²⁸ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃

²⁹Lord, now thou lettest thy bondman go, according to thy word, in peace;

²⁹עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃

³⁰for mine eyes have seen thy salvation,

³⁰כי ראו עיני את ישועתך׃

³¹which thou hast prepared before the face of all peoples;

³¹אשר הכינות לפני כל העמים׃

³²a light for revelation of [the] Gentiles and [the] glory of thy people Israel.

³²אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃

³³And his father and mother wondered at the things which were said concerning him.

³³ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃

³⁴And Simeon blessed them, and said to Mary his mother, Lo, this [child] is set for the fall and rising up of many in Israel, and for a sign spoken against;

³⁴ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃

³⁵(and even a sword shall go through thine own soul;) so that [the] thoughts may be revealed from many hearts.

³⁵וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃

³⁶And there was a prophetess, Anna, daughter of Phanuel, of [the] tribe of Asher, who was far advanced in years, having lived with [her] husband seven years from her virginity,

³⁶ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃

³⁷and herself a widow up to eighty-four years; who did not depart from the temple, serving night and day with fastings and prayers;

³⁷והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃

³⁸and she coming up the same hour gave praise to the Lord, and spoke of him to all those who waited for redemption in Jerusalem.

³⁸ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

³⁹And when they had completed all things according to the law of [the] Lord, they returned to Galilee to their own city Nazareth.

³⁹ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃

⁴⁰And the child grew and waxed strong [in spirit], filled with wisdom, and God's grace was upon him.

⁴⁰ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃

⁴¹And his parents went yearly to Jerusalem at the feast of the passover.

⁴¹ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃

⁴²And when he was twelve years old, and they went up [to Jerusalem] according to the custom of the feast

⁴²ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃

⁴³and had completed the days, as they returned, the boy Jesus remained behind in Jerusalem, and his parents knew not [of it];

⁴³וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃

⁴⁴but, supposing him to be in the company that journeyed together, they went a day's journey, and sought him among their relations and acquaintances:

⁴⁴ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃

⁴⁵and not having found him they returned to Jerusalem seeking him.

⁴⁵ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃

⁴⁶And it came to pass, after three days they found him in the temple, sitting in the midst of the teachers and hearing them and asking them questions.

⁴⁶ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃

⁴⁷And all who heard him were astonished at his understanding and answers.

⁴⁷וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃

⁴⁸And when they saw him they were amazed: and his mother said to him, Child, why hast thou dealt thus with us? behold, thy father and I have sought thee distressed.

⁴⁸ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃

⁴⁹And he said to them, Why [is it] that ye have sought me? did ye not know that I ought to be [occupied] in my Father's business?

⁴⁹ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃

⁵⁰And they understood not the thing that he said to them.

⁵⁰והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃

⁵¹And he went down with them and came to Nazareth, and he was in subjection to them. And his mother kept all these things in her heart.

⁵¹וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃

⁵²And Jesus advanced in wisdom and stature, and in favour with God and men.

⁵²וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃