¹And he said to his disciples, It cannot be but that offences come, but woe [to him] by whom they come!

¹ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

²It would be [more] profitable for him if a millstone were hanged about his neck and he cast into the sea, than that he should be a snare to one of these little ones.

²נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

³Take heed to yourselves: if thy brother should sin, rebuke him; and if he should repent, forgive him.

³השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

⁴And if he should sin against thee seven times in the day, and seven times should return to thee, saying, I repent, thou shalt forgive him.

⁴ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

⁵And the apostles said to the Lord, Give more faith to us.

⁵ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

⁶But the Lord said, If ye have faith as a grain of mustard [seed], ye had said to this sycamine tree, Be thou rooted up, and be thou planted in the sea, and it would have obeyed you.

⁶ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

⁷But which of you [is there] who, having a bondman ploughing or shepherding, when he comes in out of the field, will say, Come and lie down immediately to table?

⁷מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

⁸But will he not say to him, Prepare what I shall sup on, and gird thyself and serve me that I may eat and drink; and after that *thou* shalt eat and drink?

⁸הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

⁹Is he thankful to the bondman because he has done what was ordered? I judge not.

⁹הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

¹⁰Thus *ye* also, when ye shall have done all things that have been ordered you, say, We are unprofitable bondmen; we have done what it was our duty to do.

¹⁰ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

¹¹And it came to pass as he was going up to Jerusalem, that he passed through the midst of Samaria and Galilee.

¹¹ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

¹²And as he entered into a certain village ten leprous men met him, who stood afar off.

¹²ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

¹³And they lifted up [their] voice saying, Jesus, Master, have compassion on us.

¹³וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

¹⁴And seeing [them] he said to them, Go, shew yourselves to the priests. And it came to pass as they were going they were cleansed.

¹⁴וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

¹⁵And one of them, seeing that he was cured, turned back, glorifying God with a loud voice,

¹⁵ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

¹⁶and fell on [his] face at his feet giving him thanks: and *he* was a Samaritan.

¹⁶ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

¹⁷And Jesus answering said, Were not the ten cleansed? but the nine, where [are they]?

¹⁷ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

¹⁸There have not been found to return and give glory to God save this stranger.

¹⁸האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

¹⁹And he said to him, Rise up and go thy way: thy faith has made thee well.

¹⁹ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

²⁰And having been asked by the Pharisees, When is the kingdom of God coming? he answered them and said, The kingdom of God does not come with observation;

²⁰וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

²¹nor shall they say, Lo here, or, Lo there; for behold, the kingdom of God is in the midst of you.

²¹ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

²²And he said to the disciples, Days are coming, when ye shall desire to see one of the days of the Son of man, and shall not see [it].

²²ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

²³And they will say to you, Lo here, or Lo there; go not, nor follow [them].

²³ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

²⁴For as the lightning shines which lightens from [one end] under heaven to [the other end] under heaven, thus shall the Son of man be in his day.

²⁴כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

²⁵But first he must suffer many things and be rejected of this generation.

²⁵אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

²⁶And as it took place in the days of Noe, thus also shall it be in the days of the Son of man:

²⁶וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

²⁷they ate, they drank, they married, they were given in marriage, until the day that Noe entered into the ark, and the flood came and destroyed all [of them];

²⁷אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

²⁸and in like manner as took place in the days of Lot: they ate, they drank, they bought, they sold, they planted, they builded;

²⁸וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

²⁹but on the day that Lot went out from Sodom, it rained fire and sulphur from heaven, and destroyed all [of them]:

²⁹ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

³⁰after this [manner] shall it be in the day that the Son of man is revealed.

³⁰ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

³¹In that day, he who shall be on the housetop, and his stuff in the house, let him not go down to take it away; and he that is in the field, let him likewise not return back.

³¹ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

³²Remember the wife of Lot.

³²זכרו את אשת לוט׃

³³Whosoever shall seek to save his life shall lose it, and whosoever shall lose it shall preserve it.

³³המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

³⁴I say to you, In that night there shall be two [men] upon one bed; one shall be seized and the other shall be let go.

³⁴אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

³⁵Two [women] shall be grinding together; the one shall be seized and the other shall be let go.

³⁵שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

³⁶[Two men shall be in the field; the one shall be seized and the other let go.]

³⁶שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

³⁷And answering they say to him, Where, Lord? And he said to them, Where the body [is], there the eagles will be gathered together.

³⁷ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃