1And he spoke also a parable to them to the purport that they should always pray and not faint,
1וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
2saying, There was a judge in a city, not fearing God and not respecting man:
2ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
3and there was a widow in that city, and she came to him, saying, Avenge me of mine adverse party.
3ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
4And he would not for a time; but afterwards he said within himself, If even I fear not God and respect not man,
4וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
5at any rate because this widow annoys me I will avenge her, that she may not by perpetually coming completely harass me.
5אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
6And the Lord said, Hear what the unjust judge says.
6ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
7And shall not God at all avenge his elect, who cry to him day and night, and he bears long as to them?
7והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
8I say unto you that he will avenge them speedily. But when the Son of man comes, shall he indeed find faith on the earth?
8אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
9And he spoke also to some, who trusted in themselves that they were righteous and made nothing of all the rest [of men], this parable:
9ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
10Two men went up into the temple to pray; the one a Pharisee, and the other a tax-gatherer.
10שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
11The Pharisee, standing, prayed thus to himself: God, I thank thee that I am not as the rest of men, rapacious, unjust, adulterers, or even as this tax-gatherer.
11ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
12I fast twice in the week, I tithe everything I gain.
12אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
13And the tax-gatherer, standing afar off, would not lift up even his eyes to heaven, but smote upon his breast, saying, O God, have compassion on me, the sinner.
13והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
14I say unto you, This [man] went down to his house justified rather than that [other]. For every one who exalts himself shall be humbled, and he that humbles himself shall be exalted.
14אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
15And they brought to him also infants that he might touch them, but the disciples when they saw [it] rebuked them.
15ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
16But Jesus calling them to [him] said, Suffer little children to come to me, and do not forbid them, for of such is the kingdom of God.
16ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
17Verily I say to you, Whosoever shall not receive the kingdom of God as a little child shall in no wise enter therein.
17אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
18And a certain ruler asked him saying, Good teacher, having done what, shall I inherit eternal life?
18וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
19But Jesus said to him, Why callest thou me good? There is none good but one, God.
19ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
20Thou knowest the commandments: Do not commit adultery, Do not kill, Do not steal, Do not bear false witness, Honour thy father and thy mother.
20את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
21And he said, All these things have I kept from my youth.
21ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
22And when Jesus had heard this, he said to him, One thing is lacking to thee yet: Sell all that thou hast and distribute to the poor, and thou shalt have treasure in the heavens, and come, follow me.
22וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
23But when he heard this he became very sorrowful, for he was very rich.
23ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
24But when Jesus saw that he became very sorrowful, he said, How difficultly shall those who have riches enter into the kingdom of God;
24וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
25for it is easier for a camel to enter through a needle's eye than for a rich man to enter into the kingdom of God.
25כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26And those who heard it said, And who can be saved?
26ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
27But he said, The things that are impossible with men are possible with God.
27ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
28And Peter said, Behold, *we* have left all things and have followed thee.
28ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29And he said to them, Verily I say to you, There is no one who has left home, or parents, or brethren, or wife, or children, for the kingdom of God's sake,
29ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
30who shall not receive manifold more at this time, and in the coming age life eternal.
30ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
31And he took the twelve to [him] and said to them, Behold, we go up to Jerusalem, and all things that are written of the Son of man by the prophets shall be accomplished;
31ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
32for he shall be delivered up to the nations, and shall be mocked, and insulted, and spit upon.
32כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
33And when they have scourged [him] they will kill him; and on the third day he will rise again.
33ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
34And they understood nothing of these things. And this word was hidden from them, and they did not know what was said.
34והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
35And it came to pass when he came into the neighbourhood of Jericho, a certain blind man sat by the wayside begging.
35ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
36And when he heard the crowd passing, he inquired what this might be.
36וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃
37And they told him that Jesus the Nazaraean was passing by.
37ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃
38And he called out saying, Jesus, Son of David, have mercy on me.
38ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
39And those [who were] going before rebuked him that he might be silent; but *he* cried out so much the more, Son of David, have mercy on me.
39וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
40And Jesus stood still, and commanded him to be led to him. And when he drew nigh he asked him [saying],
40ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
41What wilt thou that I shall do to thee? And he said, Lord, that I may see.
41מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
42And Jesus said to him, See: thy faith has healed thee.
42ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
43And immediately he saw, and followed him, glorifying God. And all the people when they saw [it] gave praise to God.
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃