1And having called to [him] his twelve disciples, he gave them power over unclean spirits, so that they should cast them out, and heal every disease and every bodily weakness.
1ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃
2Now the names of the twelve apostles are these: first, Simon, who was called Peter, and Andrew his brother; James the [son] of Zebedee, and John his brother;
2ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃
3Philip and Bartholomew; Thomas, and Matthew the tax-gatherer; James the [son] of Alphaeus, and Lebbaeus, who was surnamed Thaddaeus;
3פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃
4Simon the Cananaean, and Judas the Iscariote, who also delivered him up.
4שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃
5These twelve Jesus sent out when he had charged them, saying, Go not off into [the] way of [the] nations, and into a city of Samaritans enter ye not;
5את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃
6but go rather to the lost sheep of the house of Israel.
6כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
7And as ye go, preach, saying, The kingdom of the heavens has drawn nigh.
7ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃
8Heal [the] infirm, [raise the dead], cleanse lepers, cast out demons: ye have received gratuitously, give gratuitously.
8רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃
9Do not provide yourselves with gold, or silver, or brass, for your belts,
9לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃
10nor scrip for the way, nor two body coats, nor sandals, nor a staff: for the workman is worthy of his nourishment.
10ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃
11But into whatsoever city or village ye enter, inquire who in it is worthy, and there remain till ye go forth.
11וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃
12And as ye enter into a house salute it.
12ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃
13And if the house indeed be worthy, let your peace come upon it; but if it be not worthy, let your peace return to you.
13והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃
14And whosoever shall not receive you, nor hear your words, as ye go forth out of that house or city, shake off the dust of your feet.
14וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃
15Verily I say unto you, It shall be more tolerable for the land of Sodom and Gomorrha in judgment-day than for that city.
15אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃
16Behold, *I* send you as sheep in the midst of wolves; be therefore prudent as the serpents, and guileless as the doves.
16הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃
17But beware of men; for they will deliver you up to sanhedrims, and scourge you in their synagogues;
17והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃
18and ye shall be brought before rulers and kings for my sake, for a testimony to them and to the nations.
18ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃
19But when they deliver you up, be not careful how or what ye shall speak; for it shall be given to you in that hour what ye shall speak.
19וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃
20For *ye* are not the speakers, but the Spirit of your Father which speaks in you.
20כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃
21But brother shall deliver up brother to death, and father child; and children shall rise up against parents and shall put them to death;
21והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃
22and ye shall be hated of all on account of my name. But he that has endured to [the] end, *he* shall be saved.
22והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃
23But when they persecute you in this city, flee to the other; for verily I say to you, Ye shall not have completed the cities of Israel until the Son of man be come.
23ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
24The disciple is not above his teacher, nor the bondman above his lord.
24אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃
25[It is] sufficient for the disciple that he should become as his teacher, and the bondman as his lord. If they have called the master of the house Beelzebub, how much more those of his household?
25דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃
26Fear them not therefore; for there is nothing covered which shall not be revealed, and secret which shall not be known.
26על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃
27What I say to you in darkness speak in the light, and what ye hear in the ear preach upon the houses.
27את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃
28And be not afraid of those who kill the body, but cannot kill the soul; but fear rather him who is able to destroy both soul and body in hell.
28ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃
29Are not two sparrows sold for a farthing? and one of them shall not fall to the ground without your Father;
29הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃
30but of you even the hairs of the head are all numbered.
30ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃
31Fear not therefore; *ye* are better than many sparrows.
31לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃
32Every one therefore who shall confess me before men, *I* also will confess him before my Father who is in [the] heavens.
32הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃
33But whosoever shall deny me before men, him will *I* also deny before my Father who is in [the] heavens.
33ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃
34Do not think that I have come to send peace upon the earth: I have not come to send peace, but a sword.
34אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃
35For I have come to set a man at variance with his father, and the daughter with her mother, and the daughter-in-law with her mother-in-law;
35כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃
36and they of his household [shall be] a man's enemies.
36ואיבי איש אנשי ביתו׃
37He who loves father or mother above me is not worthy of me; and he who loves son or daughter above me is not worthy of me.
37האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃
38And he who does not take up his cross and follow after me is not worthy of me.
38ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃
39He that finds his life shall lose it, and he who has lost his life for my sake shall find it.
39המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃
40He that receives you receives me, and he that receives me receives him that sent me.
40המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃
41He that receives a prophet in the name of a prophet, shall receive a prophet's reward; and he that receives a righteous man in the name of a righteous man, shall receive a righteous man's reward.
41המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃
42And whosoever shall give to drink to one of these little ones a cup of cold [water] only, in the name of a disciple, verily I say unto you, he shall in no wise lose his reward.
42והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃