¹At that time Jesus went on the sabbath through the cornfields; and his disciples were hungry, and began to pluck the ears and to eat.

¹בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃

²But the Pharisees, seeing [it], said to him, Behold, thy disciples are doing what is not lawful to do on sabbath.

²ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃

³But he said to them, Have ye not read what David did when he was hungry, and they that were with him?

³ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃

⁴How he entered into the house of God, and ate the shewbread, which it was not lawful for him to eat, nor for those with him, but for the priests only?

⁴כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃

⁵Or have ye not read in the law that on the sabbaths the priests in the temple profane the sabbath, and are blameless?

⁵או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃

⁶But I say unto you, that there is here what is greater than the temple.

⁶אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃

⁷But if ye had known what is: I will have mercy and not sacrifice, ye would not have condemned the guiltless.

⁷ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃

⁸For the Son of man is Lord of the sabbath.

⁸כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃

⁹And, going away from thence, he came into their synagogue.

⁹ויעבר משם אל בית כנסתם׃

¹⁰And behold, there was a man having his hand withered. And they asked him, saying, Is it lawful to heal on the sabbath? that they might accuse him.

¹⁰והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

¹¹But he said to them, What man shall there be of you who has one sheep, and if this fall into a pit on the sabbath, will not lay hold of it and raise [it] up?

¹¹ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃

¹²How much better then is a man than a sheep! So that it is lawful to do well on the sabbath.

¹²ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃

¹³Then he says to the man, Stretch out thy hand. And he stretched [it] out, and it was restored sound as the other.

¹³ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃

¹⁴But the Pharisees, having gone out, took counsel against him, how they might destroy him.

¹⁴ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃

¹⁵But Jesus knowing [it], withdrew thence, and great crowds followed him; and he healed them all:

¹⁵וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃

¹⁶and charged them strictly that they should not make him publicly known:

¹⁶ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃

¹⁷that that might be fulfilled which was spoken through Esaias the prophet, saying,

¹⁷למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃

¹⁸Behold my servant, whom I have chosen, my beloved, in whom my soul has found its delight. I will put my Spirit upon him, and he shall shew forth judgment to the nations.

¹⁸הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃

¹⁹He shall not strive or cry out, nor shall any one hear his voice in the streets;

¹⁹לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃

²⁰a bruised reed shall he not break, and smoking flax shall he not quench, until he bring forth judgment unto victory;

²⁰קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃

²¹and on his name shall [the] nations hope.

²¹ולשמו גוים ייחלו׃

²²Then was brought to him one possessed by a demon, blind and dumb, and he healed him, so that the dumb [man] spake and saw.

²²אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃

²³And all the crowds were amazed and said, Is this [man] the Son of David?

²³וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃

²⁴But the Pharisees, having heard [it], said, This [man] does not cast out demons, but by Beelzebub, prince of demons.

²⁴והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃

²⁵But he, knowing their thoughts, said to them, Every kingdom divided against itself is brought to desolation, and every city or house divided against itself will not subsist.

²⁵וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃

²⁶And if Satan casts out Satan, he is divided against himself; how then shall his kingdom subsist?

²⁶והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃

²⁷And if *I* cast out demons by Beelzebub, your sons, by whom do they cast [them] out? For this reason *they* shall be your judges.

²⁷ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃

²⁸But if *I* by [the] Spirit of God cast out demons, then indeed the kingdom of God is come upon you.

²⁸אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃

²⁹Or how can any one enter into the house of the strong [man] and plunder his goods, unless first he bind the strong [man]? and then he will plunder his house.

²⁹או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃

³⁰He that is not with me is against me, and he that gathers not with me scatters.

³⁰כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃

³¹For this reason I say unto you, Every sin and injurious speaking shall be forgiven to men, but speaking injuriously of the Spirit shall not be forgiven to men.

³¹על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃

³²And whosoever shall have spoken a word against the Son of man, it shall be forgiven him; but whosoever shall speak against the Holy Spirit, it shall not be forgiven him, neither in this age nor in the coming [one].

³²וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃

³³Either make the tree good, and its fruit good; or make the tree corrupt, and its fruit corrupt. For from the fruit the tree is known.

³³או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃

³⁴Offspring of vipers! how can ye speak good things, being wicked? For of the abundance of the heart the mouth speaks.

³⁴ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃

³⁵The good man out of the good treasure brings forth good things; and the wicked man out of the wicked treasure brings forth wicked things.

³⁵האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃

³⁶But I say unto you, that every idle word which men shall say, they shall render an account of it in judgment-day:

³⁶ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃

³⁷for by thy words thou shalt be justified, and by thy words thou shalt be condemned.

³⁷כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃

³⁸Then answered him some of the scribes and Pharisees, saying, Teacher, we desire to see a sign from thee.

³⁸ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃

³⁹But he, answering, said to them, A wicked and adulterous generation seeks after a sign, and a sign shall not be given to it save the sign of Jonas the prophet.

³⁹ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃

⁴⁰For even as Jonas was in the belly of the great fish three days and three nights, thus shall the Son of man be in the heart of the earth three days and three nights.

⁴⁰כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃

⁴¹Ninevites shall stand up in the judgment with this generation, and shall condemn it: for they repented at the preaching of Jonas; and behold, more than Jonas [is] here.

⁴¹אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃

⁴²A queen of [the] south shall rise up in the judgment with this generation, and shall condemn it; for she came from the ends of the earth to hear the wisdom of Solomon; and behold, more than Solomon [is] here.

⁴²מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃

⁴³But when the unclean spirit has gone out of the man, he goes through dry places, seeking rest, and does not find [it].

⁴³והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃

⁴⁴Then he says, I will return to my house whence I came out; and having come, he finds [it] unoccupied, swept, and adorned.

⁴⁴אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃

⁴⁵Then he goes and takes with himself seven other spirits worse than himself, and entering in, they dwell there; and the last condition of that man becomes worse than the first. Thus shall it be to this wicked generation also.

⁴⁵ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃

⁴⁶But while he was yet speaking to the crowds, behold, his mother and his brethren stood without, seeking to speak to him.

⁴⁶עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃

⁴⁷Then one said unto him, Behold, thy mother and thy brethren are standing without, seeking to speak to thee.

⁴⁷ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃

⁴⁸But he answering said to him that spoke to him, Who is my mother, and who are my brethren?

⁴⁸ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃

⁴⁹And, stretching out his hand to his disciples, he said, Behold my mother and my brethren;

⁴⁹ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃

⁵⁰for whosoever shall do the will of my Father who is in [the] heavens, he is my brother, and sister, and mother.

⁵⁰כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃