¹And that [same] day Jesus went out from the house and sat down by the sea.

¹ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃

²And great crowds were gathered together to him, so that going on board ship himself he sat down, and the whole crowd stood on the shore.

²ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃

³And he spoke to them many things in parables, saying, Behold, the sower went out to sow:

³וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃

⁴and as he sowed, some [grains] fell along the way, and the birds came and devoured them;

⁴ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃

⁵and others fell upon the rocky places where they had not much earth, and immediately they sprang up out of [the ground] because of not having [any] depth of earth,

⁵ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

⁶but when the sun rose they were burned up, and because of not having [any] root were dried up;

⁶ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

⁷and others fell upon the thorns, and the thorns grew up and choked them;

⁷ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

⁸and others fell upon the good ground, and produced fruit, one a hundred, one sixty, and one thirty.

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

⁹He that has ears, let him hear.

⁹מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

¹⁰And the disciples came up and said to him, Why speakest thou to them in parables?

¹⁰ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃

¹¹And he answering said to them, Because to you it is given to know the mysteries of the kingdom of the heavens, but to them it is not given;

¹¹ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃

¹²for whoever has, to him shall be given, and he shall be caused to be in abundance; but he who has not, even what he has shall be taken away from him.

¹²כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

¹³For this cause I speak to them in parables, because seeing they do not see, and hearing they do not hear nor understand;

¹³על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃

¹⁴and in them is filled up the prophecy of Esaias, which says, Hearing ye shall hear and shall not understand, and beholding ye shall behold and not see;

¹⁴ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

¹⁵for the heart of this people has grown fat, and they have heard heavily with their ears, and they have closed their eyes as asleep, lest they should see with the eyes, and hear with the ears, and understand with the heart, and should be converted, and I should heal them.

¹⁵כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

¹⁶But blessed are *your* eyes because they see, and your ears because they hear;

¹⁶ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃

¹⁷for verily I say unto you, that many prophets and righteous [men] have desired to see the things which ye behold and did not see [them], and to hear the things which ye hear and did not hear [them].

¹⁷כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃

¹⁸*Ye*, therefore, hear the parable of the sower.

¹⁸לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃

¹⁹From every one who hears the word of the kingdom and does not understand [it], the wicked one comes and catches away what was sown in his heart: this is he that is sown by the wayside.

¹⁹כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃

²⁰But he that is sown on the rocky places -- this is he who hears the word and immediately receives it with joy,

²⁰והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃

²¹but has no root in himself, but is for a time only; and when tribulation or persecution happens on account of the word, he is immediately offended.

²¹אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃

²²And he that is sown among the thorns -- this is he who hears the word, and the anxious care of this life, and the deceit of riches choke the word, and he becomes unfruitful.

²²והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

²³But he that is sown upon the good ground -- this is he who hears and understands the word, who bears fruit also, and produces, one a hundred, one sixty, and one thirty.

²³והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

²⁴Another parable set he before them, saying, The kingdom of the heavens has become like a man sowing good seed in his field;

²⁴וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃

²⁵but while men slept, his enemy came and sowed darnel amongst the wheat, and went away.

²⁵ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃

²⁶But when the blade shot up and produced fruit, then appeared the darnel also.

²⁶וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

²⁷And the bondmen of the householder came up and said to him, Sir, hast thou not sown good seed in thy field? whence then has it darnel?

²⁷ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃

²⁸And he said to them, A man [that is] an enemy has done this. And the bondmen said to him, Wilt thou then that we should go and gather it [up]?

²⁸ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

²⁹But he said, No; lest [in] gathering the darnel ye should root up the wheat with it.

²⁹ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃

³⁰Suffer both to grow together unto the harvest, and in time of the harvest I will say to the harvestmen, Gather first the darnel, and bind it into bundles to burn it; but the wheat bring together into my granary.

³⁰הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

³¹Another parable set he before them, saying, The kingdom of the heavens is like a grain of mustard [seed] which a man took and sowed in his field;

³¹וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃

³²which is less indeed than all seeds, but when it is grown is greater than herbs, and becomes a tree, so that the birds of heaven come and roost in its branches.

³²והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

³³He spoke another parable to them: The kingdom of the heavens is like leaven, which a woman took and hid in three measures of meal until it had been all leavened.

³³וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

³⁴All these things Jesus spoke to the crowds in parables, and without a parable he did not speak to them,

³⁴כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

³⁵so that that should be fulfilled which was spoken through the prophet, saying, I will open my mouth in parables; I will utter things hidden from [the] world's foundation.

³⁵למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

³⁶Then, having dismissed the crowds, he went into the house; and his disciples came to him, saying, Expound to us the parable of the darnel of the field.

³⁶אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

³⁷But he answering said, He that sows the good seed is the Son of man,

³⁷ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃

³⁸and the field is the world; and the good seed, these are the sons of the kingdom, but the darnel are the sons of the evil [one];

³⁸והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

³⁹and the enemy who has sowed it is the devil; and the harvest is [the] completion of [the] age, and the harvestmen are angels.

³⁹והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃

⁴⁰As then the darnel is gathered and is burned in the fire, thus it shall be in the completion of the age.

⁴⁰והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

⁴¹The Son of man shall send his angels, and they shall gather out of his kingdom all offences, and those that practise lawlessness;

⁴¹בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃

⁴²and they shall cast them into the furnace of fire; there shall be the weeping and the gnashing of teeth.

⁴²והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁴³Then the righteous shall shine forth as the sun in the kingdom of their Father. He that has ears, let him hear.

⁴³אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁴⁴The kingdom of the heavens is like a treasure hid in the field, which a man having found has hid, and for the joy of it goes and sells all whatever he has, and buys that field.

⁴⁴עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

⁴⁵Again, the kingdom of the heavens is like a merchant seeking beautiful pearls;

⁴⁵עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃

⁴⁶and having found one pearl of great value, he went and sold all whatever he had and bought it.

⁴⁶וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

⁴⁷Again, the kingdom of the heavens is like a seine which has been cast into the sea, and which has gathered together of every kind,

⁴⁷עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃

⁴⁸which, when it has been filled, having drawn up on the shore and sat down, they gathered the good into vessels and cast the worthless out.

⁴⁸וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃

⁴⁹Thus shall it be in the completion of the age: the angels shall go forth and sever the wicked from the midst of the just,

⁴⁹כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃

⁵⁰and shall cast them into the furnace of fire; there shall be the weeping and the gnashing of teeth.

⁵⁰והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁵¹Jesus says to them, Have ye understood all these things? They say to him, Yea, [Lord].

⁵¹ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

⁵²And he said to them, For this reason every scribe discipled to the kingdom of the heavens is like a man [that is] a householder who brings out of his treasure things new and old.

⁵²ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

⁵³And it came to pass when Jesus had finished these parables he withdrew thence.

⁵³ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃

⁵⁴And having come into his own country, he taught them in their synagogue, so that they were astonished, and said, Whence has this [man] this wisdom and these works of power?

⁵⁴ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃

⁵⁵Is not this the son of the carpenter? Is not his mother called Mary, and his brethren James, and Joseph, and Simon, and Judas?

⁵⁵הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃

⁵⁶And his sisters, are they not all with us? Whence then has this [man] all these things?

⁵⁶ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃

⁵⁷And they were offended in him. And Jesus said to them, A prophet is not without honour, unless in his country and in his house.

⁵⁷ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃

⁵⁸And he did not there many works of power, because of their unbelief.

⁵⁸ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃