1At that time Herod the tetrarch heard of the fame of Jesus,
1בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃
2and said to his servants, This is John the baptist: *he* is risen from the dead, and because of this these works of power display their force in him.
2ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
3For Herod had seized John, and had bound him and put him in prison on account of Herodias the wife of Philip his brother.
3כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃
4For John said to him, It is not lawful for thee to have her.
4כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃
5And [while] desiring to kill him, he feared the crowd, because they held him for a prophet.
5ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
6But when Herod's birthday was celebrated, the daughter of Herodias danced before them, and pleased Herod;
6ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
7whereupon he promised with oath to give her whatsoever she should ask.
7וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃
8But she, being set on by her mother, says, Give me here upon a dish the head of John the baptist.
8ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
9And the king was grieved; but on account of the oaths, and those lying at table with [him], he commanded [it] to be given.
9ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃
10And he sent and beheaded John in the prison;
10וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃
11and his head was brought upon a dish, and was given to the damsel, and she carried [it] to her mother.
11ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃
12And his disciples came and took the body and buried it, and came and brought word to Jesus.
12ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
13And Jesus, having heard it, went away thence by ship to a desert place apart. And the crowds having heard [of it] followed him on foot from the cities.
13ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃
14And going out he saw a great crowd, and was moved with compassion about them, and healed their infirm.
14ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
15But when even was come, his disciples came to him saying, The place is desert, and [much of] the [day] time already gone by; dismiss the crowds, that they may go into the villages and buy food for themselves.
15ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃
16But Jesus said to them, They have no need to go: give *ye* them to eat.
16ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃
17But they say to him, We have not here save five loaves and two fishes.
17ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃
18And he said, Bring them here to me.
18ויאמר הביאום אלי הלם׃
19And having commanded the crowds to recline upon the grass, having taken the five loaves and the two fishes, he looked up to heaven, and blessed: and having broken the loaves, he gave [them] to the disciples, and the disciples [gave them] to the crowds.
19ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
20And all ate and were filled, and they took up what was over and above of fragments twelve hand-baskets full.
20ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃
21But those that had eaten were about five thousand men, besides women and children.
21והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
22And immediately he compelled the disciples to go on board ship, and to go on before him to the other side, until he should have dismissed the crowds.
22ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃
23And having dismissed the crowds, he went up into the mountain apart to pray. And when even was come, he was alone there,
23ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃
24but the ship was already in the middle of the sea tossed by the waves, for the wind was contrary.
24והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃
25But in the fourth watch of the night he went off to them, walking on the sea.
25ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃
26And the disciples, seeing him walking on the sea, were troubled, saying, It is an apparition. And they cried out through fear.
26והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃
27But Jesus immediately spoke to them, saying, Take courage; it is *I*: be not afraid.
27וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
28And Peter answering him said, Lord, if it be *thou*, command me to come to thee upon the waters.
28ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃
29And he said, Come. And Peter, having descended from the ship, walked upon the waters to go to Jesus.
29ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃
30But seeing the wind strong he was afraid; and beginning to sink he cried out, saying, Lord, save me.
30ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃
31And immediately Jesus stretched out his hand and caught hold of him, and says to him, O thou of little faith, why didst thou doubt?
31וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃
32And when they had gone up into the ship, the wind fell.
32הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
33But those in the ship came and did homage to him, saying, Truly thou art God's Son.
33ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃
34And having crossed over they came to the land of Gennesaret.
34ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃
35And when the men of that place recognised him, they sent to that whole country around, and they brought to him all that were ill,
35ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃
36and besought him that they might only touch the hem of his garment; and as many as touched were made thoroughly well.
36ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃