¹{A Psalm of Asaph.} Truly God is good to Israel, to such as are of a pure heart.

¹מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃

²But as for me, my feet were almost gone, my steps had well nigh slipped;

²ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃

³For I was envious at the arrogant, seeing the prosperity of the wicked.

³כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃

⁴For they have no pangs in their death, and their body is well nourished;

⁴כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃

⁵They have not the hardships of mankind, neither are they plagued like [other] men:

⁵בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃

⁶Therefore pride encompasseth them as a neck-chain, violence covereth them [as] a garment;

⁶לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃

⁷Their eyes stand out from fatness, they exceed the imaginations of their heart:

⁷יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃

⁸They mock and speak wickedly of oppression, they speak loftily:

⁸ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃

⁹They set their mouth in the heavens, and their tongue walketh through the earth.

⁹שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃

¹⁰Therefore his people turn hither, and waters in fulness are wrung out to them.

¹⁰לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃

¹¹And they say, How can ùGod know, and is there knowledge in the Most High?

¹¹ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃

¹²Behold, these are the wicked, and they prosper in the world: they heap up riches.

¹²הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃

¹³Truly have I purified my heart in vain, and washed my hands in innocency:

¹³אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃

¹⁴For all the day have I been plagued, and chastened every morning.

¹⁴ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃

¹⁵If I said, I will speak thus, behold, I should be faithless to the generation of thy children.

¹⁵אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃

¹⁶When I thought to be able to know this, it was a grievous task in mine eyes;

¹⁶ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃

¹⁷Until I went into the sanctuaries of ùGod; [then] understood I their end.

¹⁷עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃

¹⁸Truly thou settest them in slippery places, thou castest them down in ruins.

¹⁸אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃

¹⁹How are they suddenly made desolate! they pass away, consumed with terrors.

¹⁹איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃

²⁰As a dream, when one awaketh, wilt thou, Lord, on arising despise their image.

²⁰כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃

²¹When my heart was in a ferment, and I was pricked in my reins,

²¹כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃

²²Then I was brutish and knew nothing; I was [as] a beast with thee.

²²ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃

²³Nevertheless I am continually with thee: thou hast holden my right hand;

²³ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃

²⁴Thou wilt guide me by thy counsel, and after the glory, thou wilt receive me.

²⁴בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃

²⁵Whom have I in the heavens? and there is none upon earth I desire beside thee.

²⁵מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃

²⁶My flesh and my heart faileth: God is the rock of my heart and my portion for ever.

²⁶כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃

²⁷For behold, they that are far from thee shall perish; thou destroyest every one that goeth a whoring from thee.

²⁷כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃

²⁸But as for me, it is good for me to draw near to God: I have put my trust in the Lord Jehovah, that I may declare all thy works.

²⁸ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃