¹Kui Saamuel jäi vanaks, siis pani ta oma pojad Iisraelile kohtumõistjaiks.

¹ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃

²Tema esmasündinud poja nimi oli Joel ja tema teise poja nimi oli Abija; nad olid kohtumõistjaiks Beer-Sebas.

²ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃

³Aga ta pojad ei käinud tema teedel, vaid ajasid kasu taga ja võtsid meelehead ning väänasid õigust.

³ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃

⁴Siis kogunesid kõik Iisraeli vanemad ja tulid Saamueli juurde Raamasse

⁴ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃

⁵ning ütlesid temale: 'Vaata, sa oled jäänud vanaks ja su pojad ei käi su teedel. Pane nüüd meile kohut mõistma kuningas, nagu on kõigil rahvail!'

⁵ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃

⁶Aga see kõne oli Saamueli silmis paha, kui nad ütlesid: 'Anna meile kuningas, kes meile kohut mõistaks!' Ja Saamuel palus Issandat.

⁶וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃

⁷Ja Issand ütles Saamuelile: 'Kuule rahva häält kõiges, mida nad sulle ütlevad, sest nad ei põlga sind, vaid nad põlgavad mind kui oma kuningat!

⁷ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃

⁸Nõnda nagu on kõik need teod, mis nad on teinud alates päevast, kui ma tõin nad ära Egiptusest, kuni tänapäevani, jättes mind maha ja teenides teisi jumalaid, nõnda nad teevad ka sinule.

⁸ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃

⁹Aga nüüd kuule nende häält! Hoiata neid ainult tõsiselt ja kuuluta neile selle kuninga õigust, kes hakkab nende üle valitsema!'

⁹ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃

¹⁰Ja Saamuel kõneles kõik Issanda sõnad rahvale, kes nõudis temalt kuningat.

¹⁰ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃

¹¹Ta ütles: 'Niisugune on selle kuninga õigus, kes hakkab teie üle valitsema: ta võtab teie pojad ning paneb nad oma sõjavankrite peale ja ratsahobuste selga või laseb neid joosta oma sõjavankri ees;

¹¹ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃

¹²ta paneb neist enesele tuhandepealikuid ja viiekümnepealikuid; ta paneb neid kündma tema kündi ja lõikama tema lõikust ning valmistama temale sõjariistu ja vankrivarustust;

¹²ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃

¹³ta võtab teie tütred salvisegajaiks, keetjaiks ja küpsetajaiks;

¹³ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃

¹⁴ta võtab teie parimad põllud, viinamäed ja õlipuud ning annab oma sulastele;

¹⁴ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃

¹⁵ta võtab kümnist teie viljapõldudelt ja viinamägedelt ning annab oma hoovkondlastele ja sulastele;

¹⁵וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃

¹⁶ta võtab teie sulased ja teenijad ja parimad noored mehed, nõndasamuti teie eeslid, ja paneb oma tööle;

¹⁶ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃

¹⁷ta võtab kümnist teie lammastest ja kitsedest ning te peate olema temale sulasteks.

¹⁷צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃

¹⁸Ja kui te siis kisendate oma kuninga pärast, kelle te enestele olete valinud, siis Issand ei vasta teile.'

¹⁸וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃

¹⁹Aga rahvas tõrkus kuulmast Saamueli häält ja nad ütlesid: 'Ei! Meil peab olema kuningas,

¹⁹וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃

²⁰et meiegi oleksime nagu kõik muud rahvad, et meie kuningas meile kohut mõistaks, meie ees välja läheks ja meie võitlusi võitleks!'

²⁰והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃

²¹Kui Saamuel kuulis rahva kõiki sõnu, kordas ta neid Issanda kõrva ees.

²¹וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃

²²Aga Issand ütles Saamuelile: 'Kuule nende häält ja pane neile kuningas!' Siis Saamuel ütles Iisraeli meestele: 'Minge igaüks oma linna!'

²²ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃