1Paroles de l'Ecclésiaste, fils de David, roi de Jérusalem.
1דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃
2Vanité des vanités, dit l'Ecclésiaste, vanité des vanités, tout est vanité.
2הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃
3Quel avantage revient-il à l'homme de toute la peine qu'il se donne sous le soleil?
3מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃
4Une génération s'en va, une autre vient, et la terre subsiste toujours.
4דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃
5Le soleil se lève, le soleil se couche; il soupire après le lieu d'où il se lève de nouveau.
5וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃
6Le vent se dirige vers le midi, tourne vers le nord; puis il tourne encore, et reprend les mêmes circuits.
6הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃
7Tous les fleuves vont à la mer, et la mer n'est point remplie; ils continuent à aller vers le lieu où ils se dirigent.
7כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃
8Toutes choses sont en travail au delà de ce qu'on peut dire; l'oeil ne se rassasie pas de voir, et l'oreille ne se lasse pas d'entendre.
8כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃
9Ce qui a été, c'est ce qui sera, et ce qui s'est fait, c'est ce qui se fera, il n'y a rien de nouveau sous le soleil.
9מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃
10S'il est une chose dont on dise: Vois ceci, c'est nouveau! cette chose existait déjà dans les siècles qui nous ont précédés.
10יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃
11On ne se souvient pas de ce qui est ancien; et ce qui arrivera dans la suite ne laissera pas de souvenir chez ceux qui vivront plus tard.
11אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃
12Moi, l'Ecclésiaste, j'ai été roi d'Israël à Jérusalem.
12אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃
13J'ai appliqué mon coeur à rechercher et à sonder par la sagesse tout ce qui se fait sous les cieux: c'est là une occupation pénible, à laquelle Dieu soumet les fils de l'homme.
13ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
14J'ai vu tout ce qui se fait sous le soleil; et voici, tout est vanité et poursuite du vent.
14ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃
15Ce qui est courbé ne peut se redresser, et ce qui manque ne peut être compté.
15מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃
16J'ai dit en mon coeur: Voici, j'ai grandi et surpassé en sagesse tous ceux qui ont dominé avant moi sur Jérusalem, et mon coeur a vu beaucoup de sagesse et de science.
16דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃
17J'ai appliqué mon coeur à connaître la sagesse, et à connaître la sottise et la folie; j'ai compris que cela aussi c'est la poursuite du vent.
17ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃
18Car avec beaucoup de sagesse on a beaucoup de chagrin, et celui qui augmente sa science augmente sa douleur.
18כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃