¹Jacob demeura dans le pays de Canaan, où avait séjourné son père.

¹וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

²Voici la postérité de Jacob. Joseph, âgé de dix-sept ans, faisait paître le troupeau avec ses frères; cet enfant était auprès des fils de Bilha et des fils de Zilpa, femmes de son père. Et Joseph rapportait à leur père leurs mauvais propos.

²אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃

³Israël aimait Joseph plus que tous ses autres fils, parce qu'il l'avait eu dans sa vieillesse; et il lui fit une tunique de plusieurs couleurs.

³וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

⁴Ses frères virent que leur père l'aimait plus qu'eux tous, et ils le prirent en haine. Ils ne pouvaient lui parler avec amitié.

⁴ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

⁵Joseph eut un songe, et il le raconta à ses frères, qui le haïrent encore davantage.

⁵ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

⁶Il leur dit: Ecoutez donc ce songe que j'ai eu!

⁶ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃

⁷Nous étions à lier des gerbes au milieu des champs; et voici, ma gerbe se leva et se tint debout, et vos gerbes l'entourèrent et se prosternèrent devant elle.

⁷והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

⁸Ses frères lui dirent: Est-ce que tu règneras sur nous? est-ce que tu nous gouverneras? Et ils le haïrent encore davantage, à cause de ses songes et à cause de ses paroles.

⁸ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃

⁹Il eut encore un autre songe, et il le raconta à ses frères. Il dit: J'ai eu encore un songe! Et voici, le soleil, la lune et onze étoiles se prosternaient devant moi.

⁹ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

¹⁰Il le raconta à son père et à ses frères. Son père le réprimanda, et lui dit: Que signifie ce songe que tu as eu? Faut-il que nous venions, moi, ta mère et tes frères, nous prosterner en terre devant toi?

¹⁰ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

¹¹Ses frères eurent de l'envie contre lui, mais son père garda le souvenir de ces choses.

¹¹ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃

¹²Les frères de Joseph étant allés à Sichem, pour faire paître le troupeau de leur père,

¹²וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃

¹³Israël dit à Joseph: Tes frères ne font-ils pas paître le troupeau à Sichem? Viens, je veux t'envoyer vers eux. Et il répondit: Me voici!

¹³ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

¹⁴Israël lui dit: Va, je te prie, et vois si tes frères sont en bonne santé et si le troupeau est en bon état; et tu m'en rapporteras des nouvelles. Il l'envoya ainsi de la vallée d'Hébron; et Joseph alla à Sichem.

¹⁴ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

¹⁵Un homme le rencontra, comme il errait dans les champs. Il le questionna, en disant: Que cherches-tu?

¹⁵וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃

¹⁶Joseph répondit: Je cherche mes frères; dis-moi, je te prie, où ils font paître leur troupeau.

¹⁶ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃

¹⁷Et l'homme dit: Ils sont partis d'ici; car je les ai entendus dire: Allons à Dothan. Joseph alla après ses frères, et il les trouva à Dothan.

¹⁷ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

¹⁸Ils le virent de loin; et, avant qu'il fût près d'eux, ils complotèrent de le faire mourir.

¹⁸ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

¹⁹Ils se dirent l'un à l'autre: Voici le faiseur de songes qui arrive.

¹⁹ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

²⁰Venez maintenant, tuons-le, et jetons-le dans une des citernes; nous dirons qu'une bête féroce l'a dévoré, et nous verrons ce que deviendront ses songes.

²⁰ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃

²¹Ruben entendit cela, et il le délivra de leurs mains. Il dit: Ne lui ôtons pas la vie.

²¹וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

²²Ruben leur dit: Ne répandez point de sang; jetez-le dans cette citerne qui est au désert, et ne mettez pas la main sur lui. Il avait dessein de le délivrer de leurs mains pour le faire retourner vers son père.

²²ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃

²³Lorsque Joseph fut arrivé auprès de ses frères, ils le dépouillèrent de sa tunique, de la tunique de plusieurs couleurs, qu'il avait sur lui.

²³ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃

²⁴Ils le prirent, et le jetèrent dans la citerne. Cette citerne était vide; il n'y avait point d'eau.

²⁴ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

²⁵Ils s'assirent ensuite pour manger. Ayant levé les yeux, ils virent une caravane d'Ismaélites venant de Galaad; leurs chameaux étaient chargés d'aromates, de baume et de myrrhe, qu'ils transportaient en Egypte.

²⁵וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

²⁶Alors Juda dit à ses frères: Que gagnerons-nous à tuer notre frère et à cacher son sang?

²⁶ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃

²⁷Venez, vendons-le aux Ismaélites, et ne mettons pas la main sur lui, car il est notre frère, notre chair. Et ses frères l'écoutèrent.

²⁷לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

²⁸Au passage des marchands madianites, ils tirèrent et firent remonter Joseph hors de la citerne; et ils le vendirent pour vingt sicles d'argent aux Ismaélites, qui l'emmenèrent en Egypte.

²⁸ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃

²⁹Ruben revint à la citerne; et voici, Joseph n'était plus dans la citerne. Il déchira ses vêtements,

²⁹וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃

³⁰retourna vers ses frères, et dit: L'enfant n'y est plus! Et moi, où irai-je?

³⁰וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃

³¹Ils prirent alors la tunique de Joseph; et, ayant tué un bouc, ils plongèrent la tunique dans le sang.

³¹ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃

³²Ils envoyèrent à leur père la tunique de plusieurs couleurs, en lui faisant dire: Voici ce que nous avons trouvé! reconnais si c'est la tunique de ton fils, ou non.

³²וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃

³³Jacob la reconnut, et dit: C'est la tunique de mon fils! une bête féroce l'a dévoré! Joseph a été mis en pièces!

³³ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

³⁴Et il déchira ses vêtements, il mit un sac sur ses reins, et il porta longtemps le deuil de son fils.

³⁴ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃

³⁵Tous ses fils et toutes ses filles vinrent pour le consoler; mais il ne voulut recevoir aucune consolation. Il disait: C'est en pleurant que je descendrai vers mon fils au séjour des morts! Et il pleurait son fils.

³⁵ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

³⁶Les Madianites le vendirent en Egypte à Potiphar, officier de Pharaon, chef des gardes.

³⁶והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃