¹Prophétie d'Esaïe, fils d'Amots, sur Juda et Jérusalem.

¹הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃

²Il arrivera, dans la suite des temps, Que la montagne de la maison de l'Eternel Sera fondée sur le sommet des montagnes, Qu'elle s'élèvera par-dessus les collines, Et que toutes les nations y afflueront.

²והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃

³Des peuples s'y rendront en foule, et diront: Venez, et montons à la montagne de l'Eternel, A la maison du Dieu de Jacob, Afin qu'il nous enseigne ses voies, Et que nous marchions dans ses sentiers. Car de Sion sortira la loi, Et de Jérusalem la parole de l'Eternel.

³והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃

⁴Il sera le juge des nations, L'arbitre d'un grand nombre de peuples. De leurs glaives ils forgeront des hoyaux, Et de leurs lances des serpes: Une nation ne tirera plus l'épée contre une autre, Et l'on n'apprendra plus la guerre.

⁴ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃

⁵Maison de Jacob, Venez, et marchons à la lumière de l'Eternel!

⁵בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃

⁶Car tu as abandonné ton peuple, la maison de Jacob, Parce qu'ils sont pleins de l'Orient, Et adonnés à la magie comme les Philistins, Et parce qu'ils s'allient aux fils des étrangers.

⁶כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃

⁷Le pays est rempli d'argent et d'or, Et il y a des trésors sans fin; Le pays est rempli de chevaux, Et il y a des chars sans nombre.

⁷ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃

⁸Le pays est rempli d'idoles; Ils se prosternent devant l'ouvrage de leurs mains, Devant ce que leurs doigts ont fabriqué.

⁸ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃

⁹Les petits seront abattus, et les grands seront abaissés: Tu ne leur pardonneras point.

⁹וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃

¹⁰Entre dans les rochers, Et cache-toi dans la poussière, Pour éviter la terreur de l'Eternel Et l'éclat de sa majesté.

¹⁰בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃

¹¹L'homme au regard hautain sera abaissé, Et l'orgueilleux sera humilié: L'Eternel seul sera élevé ce jour-là.

¹¹עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

¹²Car il y a un jour pour l'Eternel des armées Contre tout homme orgueilleux et hautain, Contre quiconque s'élève, afin qu'il soit abaissé;

¹²כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃

¹³Contre tous les cèdres du Liban, hauts et élevés, Et contre tous les chênes de Basan;

¹³ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃

¹⁴Contre toutes les hautes montagnes, Et contre toutes les collines élevées;

¹⁴ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃

¹⁵Contre toutes les hautes tours, Et contre toutes les murailles fortifiées;

¹⁵ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃

¹⁶Contre tous les navires de Tarsis, Et contre tout ce qui plaît à la vue.

¹⁶ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃

¹⁷L'homme orgueilleux sera humilié, Et le hautain sera abaissé: L'Eternel seul sera élevé ce jour-là.

¹⁷ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

¹⁸Toutes les idoles disparaîtront.

¹⁸והאלילים כליל יחלף׃

¹⁹On entrera dans les cavernes des rochers Et dans les profondeurs de la poussière, Pour éviter la terreur de l'Eternel et l'éclat de sa majesté, Quand il se lèvera pour effrayer la terre.

¹⁹ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

²⁰En ce jour, les hommes jetteront Leurs idoles d'argent et leurs idoles d'or, Qu'ils s'étaient faites pour les adorer, Aux rats et aux chauves-souris;

²⁰ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃

²¹Et ils entreront dans les fentes des rochers Et dans les creux des pierres, Pour éviter la terreur de l'Eternel et l'éclat de sa majesté, Quand il se lèvera pour effrayer la terre.

²¹לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

²²Cessez de vous confier en l'homme, Dans les narines duquel il n'y a qu'un souffle: Car de quelle valeur est-il?

²²חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃