¹Pourquoi le Tout-Puissant ne met-il pas des temps en réserve, Et pourquoi ceux qui le connaissent ne voient-ils pas ses jours?

¹מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃

²On déplace les bornes, On vole des troupeaux, et on les fait paître;

²גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃

³On enlève l'âne de l'orphelin, On prend pour gage le boeuf de la veuve;

³חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃

⁴On repousse du chemin les indigents, On force tous les malheureux du pays à se cacher.

⁴יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃

⁵Et voici, comme les ânes sauvages du désert, Ils sortent le matin pour chercher de la nourriture, Ils n'ont que le désert pour trouver le pain de leurs enfants;

⁵הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃

⁶Ils coupent le fourrage qui reste dans les champs, Ils grappillent dans la vigne de l'impie;

⁶בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃

⁷Ils passent la nuit dans la nudité, sans vêtement, Sans couverture contre le froid;

⁷ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃

⁸Ils sont percés par la pluie des montagnes, Et ils embrassent les rochers comme unique refuge.

⁸מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃

⁹On arrache l'orphelin à la mamelle, On prend des gages sur le pauvre.

⁹יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃

¹⁰Ils vont tout nus, sans vêtement, Ils sont affamés, et ils portent les gerbes;

¹⁰ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃

¹¹Dans les enclos de l'impie ils font de l'huile, Ils foulent le pressoir, et ils ont soif;

¹¹בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃

¹²Dans les villes s'exhalent les soupirs des mourants, L'âme des blessés jette des cris.... Et Dieu ne prend pas garde à ces infamies!

¹²מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃

¹³D'autres sont ennemis de la lumière, Ils n'en connaissent pas les voies, Ils n'en pratiquent pas les sentiers.

¹³המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃

¹⁴L'assassin se lève au point du jour, Tue le pauvre et l'indigent, Et il dérobe pendant la nuit.

¹⁴לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃

¹⁵L'oeil de l'adultère épie le crépuscule; Personne ne me verra, dit-il, Et il met un voile sur sa figure.

¹⁵ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃

¹⁶La nuit ils forcent les maisons, Le jour ils se tiennent enfermés; Ils ne connaissent pas la lumière.

¹⁶חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃

¹⁷Pour eux, le matin c'est l'ombre de la mort, Ils en éprouvent toutes les terreurs.

¹⁷כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃

¹⁸Eh quoi! l'impie est d'un poids léger sur la face des eaux, Il n'a sur la terre qu'une part maudite, Il ne prend jamais le chemin des vignes!

¹⁸קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃

¹⁹Comme la sécheresse et la chaleur absorbent les eaux de la neige, Ainsi le séjour des morts engloutit ceux qui pèchent!

¹⁹ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃

²⁰Quoi! le sein maternel l'oublie, Les vers en font leurs délices, On ne se souvient plus de lui! L'impie est brisé comme un arbre,

²⁰ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃

²¹Lui qui dépouille la femme stérile et sans enfants, Lui qui ne répand aucun bienfait sur la veuve!...

²¹רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃

²²Non! Dieu par sa force prolonge les jours des violents, Et les voilà debout quand ils désespéraient de la vie;

²²ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃

²³Il leur donne de la sécurité et de la confiance, Il a les regards sur leurs voies.

²³יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃

²⁴Ils se sont élevés; et en un instant ils ne sont plus, Ils tombent, ils meurent comme tous les hommes, Ils sont coupés comme la tête des épis.

²⁴רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃

²⁵S'il n'en est pas ainsi, qui me démentira, Qui réduira mes paroles à néant?

²⁵ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃