¹Après cela, Job ouvrit la bouche et maudit le jour de sa naissance.

¹אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

²Il prit la parole et dit:

²ויען איוב ויאמר׃

³Périsse le jour où je suis né, Et la nuit qui dit: Un enfant mâle est conçu!

³יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

⁴Ce jour! qu'il se change en ténèbres, Que Dieu n'en ait point souci dans le ciel, Et que la lumière ne rayonne plus sur lui!

⁴היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

⁵Que l'obscurité et l'ombre de la mort s'en emparent, Que des nuées établissent leur demeure au-dessus de lui, Et que de noirs phénomènes l'épouvantent!

⁵יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

⁶Cette nuit! que les ténèbres en fassent leur proie, Qu'elle disparaisse de l'année, Qu'elle ne soit plus comptée parmi les mois!

⁶הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

⁷Que cette nuit devienne stérile, Que l'allégresse en soit bannie!

⁷הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

⁸Qu'elle soit maudite par ceux qui maudissent les jours, Par ceux qui savent exciter le léviathan!

⁸יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

⁹Que les étoiles de son crépuscule s'obscurcissent, Qu'elle attende en vain la lumière, Et qu'elle ne voie point les paupières de l'aurore!

⁹יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

¹⁰Car elle n'a pas fermé le sein qui me conçut, Ni dérobé la souffrance à mes regards.

¹⁰כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

¹¹Pourquoi ne suis-je pas mort dans le ventre de ma mère? Pourquoi n'ai-je pas expiré au sortir de ses entrailles?

¹¹למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

¹²Pourquoi ai-je trouvé des genoux pour me recevoir, Et des mamelles pour m'allaiter?

¹²מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

¹³Je serais couché maintenant, je serais tranquille, Je dormirais, je reposerais,

¹³כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

¹⁴Avec les rois et les grands de la terre, Qui se bâtirent des mausolées,

¹⁴עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

¹⁵Avec les princes qui avaient de l'or, Et qui remplirent d'argent leurs demeures.

¹⁵או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

¹⁶Ou je n'existerais pas, je serais comme un avorton caché, Comme des enfants qui n'ont pas vu la lumière.

¹⁶או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

¹⁷Là ne s'agitent plus les méchants, Et là se reposent ceux qui sont fatigués et sans force;

¹⁷שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

¹⁸Les captifs sont tous en paix, Ils n'entendent pas la voix de l'oppresseur;

¹⁸יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

¹⁹Le petit et le grand sont là, Et l'esclave n'est plus soumis à son maître.

¹⁹קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

²⁰Pourquoi donne-t-il la lumière à celui qui souffre, Et la vie à ceux qui ont l'amertume dans l'âme,

²⁰למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

²¹Qui espèrent en vain la mort, Et qui la convoitent plus qu'un trésor,

²¹המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

²²Qui seraient transportés de joie Et saisis d'allégresse, s'ils trouvaient le tombeau?

²²השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

²³A l'homme qui ne sait où aller, Et que Dieu cerne de toutes parts?

²³לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

²⁴Mes soupirs sont ma nourriture, Et mes cris se répandent comme l'eau.

²⁴כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

²⁵Ce que je crains, c'est ce qui m'arrive; Ce que je redoute, c'est ce qui m'atteint.

²⁵כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

²⁶Je n'ai ni tranquillité, ni paix, ni repos, Et le trouble s'est emparé de moi.

²⁶לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃