¹Eliphaz de Théman prit la parole et dit:

¹ויען אליפז התימני ויאמר׃

²Si nous osons ouvrir la bouche, en seras-tu peiné? Mais qui pourrait garder le silence?

²הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃

³Voici, tu as souvent enseigné les autres, Tu as fortifié les mains languissantes,

³הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃

⁴Tes paroles ont relevé ceux qui chancelaient, Tu as affermi les genoux qui pliaient.

⁴כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃

⁵Et maintenant qu'il s'agit de toi, tu faiblis! Maintenant que tu es atteint, tu te troubles!

⁵כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃

⁶Ta crainte de Dieu n'est-elle pas ton soutien? Ton espérance, n'est-ce pas ton intégrité?

⁶הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃

⁷Cherche dans ton souvenir: quel est l'innocent qui a péri? Quels sont les justes qui ont été exterminés?

⁷זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃

⁸Pour moi, je l'ai vu, ceux qui labourent l'iniquité Et qui sèment l'injustice en moissonnent les fruits;

⁸כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃

⁹Ils périssent par le souffle de Dieu, Ils sont consumés par le vent de sa colère,

⁹מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃

¹⁰Le rugissement des lions prend fin, Les dents des lionceaux sont brisées;

¹⁰שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃

¹¹Le lion périt faute de proie, Et les petits de la lionne se dispersent.

¹¹ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃

¹²Une parole est arrivée furtivement jusqu'à moi, Et mon oreille en a recueilli les sons légers.

¹²ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃

¹³Au moment où les visions de la nuit agitent la pensée, Quand les hommes sont livrés à un profond sommeil,

¹³בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃

¹⁴Je fus saisi de frayeur et d'épouvante, Et tous mes os tremblèrent.

¹⁴פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃

¹⁵Un esprit passa près de moi.... Tous mes cheveux se hérissèrent....

¹⁵ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃

¹⁶Une figure d'un aspect inconnu était devant mes yeux, Et j'entendis une voix qui murmurait doucement:

¹⁶יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃

¹⁷L'homme serait-il juste devant Dieu? Serait-il pur devant celui qui l'a fait?

¹⁷האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃

¹⁸Si Dieu n'a pas confiance en ses serviteurs, S'il trouve de la folie chez ses anges,

¹⁸הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃

¹⁹Combien plus chez ceux qui habitent des maisons d'argile, Qui tirent leur origine de la poussière, Et qui peuvent être écrasés comme un vermisseau!

¹⁹אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃

²⁰Du matin au soir ils sont brisés, Ils périssent pour toujours, et nul n'y prend garde;

²⁰מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃

²¹Le fil de leur vie est coupé, Ils meurent, et ils n'ont pas acquis la sagesse.

²¹הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃