¹Prendras-tu le crocodile à l'hameçon? Saisiras-tu sa langue avec une corde?

¹תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

²Mettras-tu un jonc dans ses narines? Lui perceras-tu la mâchoire avec un crochet?

²התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

³Te pressera-t-il de supplication? Te parlera-t-il d'une voix douce?

³הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

⁴Fera-t-il une alliance avec toi, Pour devenir à toujours ton esclave?

⁴היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

⁵Joueras-tu avec lui comme avec un oiseau? L'attacheras-tu pour amuser tes jeunes filles?

⁵התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

⁶Les pêcheurs en trafiquent-ils? Le partagent-ils entre les marchands?

⁶יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

⁷Couvriras-tu sa peau de dards, Et sa tête de harpons?

⁷התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

⁸Dresse ta main contre lui, Et tu ne t'aviseras plus de l'attaquer.

⁸שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

⁹Voici, on est trompé dans son attente; A son seul aspect n'est-on pas terrassé?

⁹הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

¹⁰Nul n'est assez hardi pour l'exciter; Qui donc me résisterait en face?

¹⁰לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

¹¹De qui suis-je le débiteur? Je le paierai. Sous le ciel tout m'appartient.

¹¹מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

¹²Je veux encore parler de ses membres, Et de sa force, et de la beauté de sa structure.

¹²לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

¹³Qui soulèvera son vêtement? Qui pénétrera entre ses mâchoires?

¹³מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

¹⁴Qui ouvrira les portes de sa gueule? Autour de ses dents habite la terreur.

¹⁴דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

¹⁵Ses magnifiques et puissants boucliers Sont unis ensemble comme par un sceau;

¹⁵גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

¹⁶Ils se serrent l'un contre l'autre, Et l'air ne passerait pas entre eux;

¹⁶אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

¹⁷Ce sont des frères qui s'embrassent, Se saisissent, demeurent inséparables.

¹⁷איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

¹⁸Ses éternuements font briller la lumière; Ses yeux sont comme les paupières de l'aurore.

¹⁸עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

¹⁹Des flammes jaillissent de sa bouche, Des étincelles de feu s'en échappent.

¹⁹מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

²⁰Une fumée sort de ses narines, Comme d'un vase qui bout, d'une chaudière ardente.

²⁰מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

²¹Son souffle allume les charbons, Sa gueule lance la flamme.

²¹נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

²²La force a son cou pour demeure, Et l'effroi bondit au-devant de lui.

²²בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

²³Ses parties charnues tiennent ensemble, Fondues sur lui, inébranlables.

²³מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

²⁴Son coeur est dur comme la pierre, Dur comme la meule inférieure.

²⁴לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

²⁵Quand il se lève, les plus vaillants ont peur, Et l'épouvante les fait fuir.

²⁵משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

²⁶C'est en vain qu'on l'attaque avec l'épée; La lance, le javelot, la cuirasse, ne servent à rien.

²⁶משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

²⁷Il regarde le fer comme de la paille, L'airain comme du bois pourri.

²⁷יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

²⁸La flèche ne le met pas en fuite, Les pierres de la fronde sont pour lui du chaume.

²⁸לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

²⁹Il ne voit dans la massue qu'un brin de paille, Il rit au sifflement des dards.

²⁹כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

³⁰Sous son ventre sont des pointes aiguës: On dirait une herse qu'il étend sur le limon.

³⁰תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

³¹Il fait bouillir le fond de la mer comme une chaudière, Il l'agite comme un vase rempli de parfums.

³¹ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

³²Il laisse après lui un sentier lumineux; L'abîme prend la chevelure d'un vieillard.

³²אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

³³Sur la terre nul n'est son maître; Il a été créé pour ne rien craindre.

³³אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

³⁴Il regarde avec dédain tout ce qui est élevé, Il est le roi des plus fiers animaux.

³⁴את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃