¹En ce temps-là parut un édit de César Auguste, ordonnant un recensement de toute la terre.

¹ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃

²Ce premier recensement eut lieu pendant que Quirinius était gouverneur de Syrie.

²וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃

³Tous allaient se faire inscrire, chacun dans sa ville.

³וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃

⁴Joseph aussi monta de la Galilée, de la ville de Nazareth, pour se rendre en Judée, dans la ville de David, appelée Bethléhem, parce qu'il était de la maison et de la famille de David,

⁴ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃

⁵afin de se faire inscrire avec Marie, sa fiancée, qui était enceinte.

⁵להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃

⁶Pendant qu'ils étaient là, le temps où Marie devait accoucher arriva,

⁶ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃

⁷et elle enfanta son fils premier-né. Elle l'emmaillota, et le coucha dans une crèche, parce qu'il n'y avait pas de place pour eux dans l'hôtellerie.

⁷ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃

⁸Il y avait, dans cette même contrée, des bergers qui passaient dans les champs les veilles de la nuit pour garder leurs troupeaux.

⁸ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃

⁹Et voici, un ange du Seigneur leur apparut, et la gloire du Seigneur resplendit autour d'eux. Ils furent saisis d'une grande frayeur.

⁹והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃

¹⁰Mais l'ange leur dit: Ne craignez point; car je vous annonce une bonne nouvelle, qui sera pour tout le peuple le sujet d'une grande joie:

¹⁰ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃

¹¹c'est qu'aujourd'hui, dans la ville de David, il vous est né un Sauveur, qui est le Christ, le Seigneur.

¹¹כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃

¹²Et voici à quel signe vous le reconnaîtrez: vous trouverez un enfant emmailloté et couché dans une crèche.

¹²וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃

¹³Et soudain il se joignit à l'ange une multitude de l'armée céleste, louant Dieu et disant:

¹³ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃

¹⁴Gloire à Dieu dans les lieux très hauts, Et paix sur la terre parmi les hommes qu'il agrée!

¹⁴כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃

¹⁵Lorsque les anges les eurent quittés pour retourner au ciel, les bergers se dirent les uns aux autres: Allons jusqu'à Bethléhem, et voyons ce qui est arrivé, ce que le Seigneur nous a fait connaître.

¹⁵ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃

¹⁶Ils y allèrent en hâte, et ils trouvèrent Marie et Joseph, et le petit enfant couché dans la crèche.

¹⁶וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃

¹⁷Après l'avoir vu, ils racontèrent ce qui leur avait été dit au sujet de ce petit enfant.

¹⁷ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃

¹⁸Tous ceux qui les entendirent furent dans l'étonnement de ce que leur disaient les bergers.

¹⁸וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃

¹⁹Marie gardait toutes ces choses, et les repassait dans son coeur.

¹⁹ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

²⁰Et les bergers s'en retournèrent, glorifiant et louant Dieu pour tout ce qu'ils avaient entendu et vu, et qui était conforme à ce qui leur avait été annoncé.

²⁰וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃

²¹Le huitième jour, auquel l'enfant devait être circoncis, étant arrivé, on lui donna le nom de Jésus, nom qu'avait indiqué l'ange avant qu'il fût conçu dans le sein de sa mère.

²¹ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃

²²Et, quand les jours de leur purification furent accomplis, selon la loi de Moïse, Joseph et Marie le portèrent à Jérusalem, pour le présenter au Seigneur, -

²²וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃

²³suivant ce qui est écrit dans la loi du Seigneur: Tout mâle premier-né sera consacré au Seigneur, -

²³כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃

²⁴et pour offrir en sacrifice deux tourterelles ou deux jeunes pigeons, comme cela est prescrit dans la loi du Seigneur.

²⁴ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃

²⁵Et voici, il y avait à Jérusalem un homme appelé Siméon. Cet homme était juste et pieux, il attendait la consolation d'Israël, et l'Esprit-Saint était sur lui.

²⁵והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃

²⁶Il avait été divinement averti par le Saint-Esprit qu'il ne mourrait point avant d'avoir vu le Christ du Seigneur.

²⁶ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃

²⁷Il vint au temple, poussé par l'Esprit. Et, comme les parents apportaient le petit enfant Jésus pour accomplir à son égard ce qu'ordonnait la loi,

²⁷ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃

²⁸il le reçut dans ses bras, bénit Dieu, et dit:

²⁸ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃

²⁹Maintenant, Seigneur, tu laisses ton serviteur S'en aller en paix, selon ta parole.

²⁹עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃

³⁰Car mes yeux ont vu ton salut,

³⁰כי ראו עיני את ישועתך׃

³¹Salut que tu as préparé devant tous les peuples,

³¹אשר הכינות לפני כל העמים׃

³²Lumière pour éclairer les nations, Et gloire d'Israël, ton peuple.

³²אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃

³³Son père et sa mère étaient dans l'admiration des choses qu'on disait de lui.

³³ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃

³⁴Siméon les bénit, et dit à Marie, sa mère: Voici, cet enfant est destiné à amener la chute et le relèvement de plusieurs en Israël, et à devenir un signe qui provoquera la contradiction,

³⁴ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃

³⁵et à toi-même une épée te transpercera l'âme, afin que les pensées de beaucoup de coeurs soient dévoilées.

³⁵וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃

³⁶Il y avait aussi une prophétesse, Anne, fille de Phanuel, de la tribu d'Aser. Elle était fort avancée en âge, et elle avait vécu sept ans avec son mari depuis sa virginité.

³⁶ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃

³⁷Restée veuve, et âgée de quatre vingt-quatre ans, elle ne quittait pas le temple, et elle servait Dieu nuit et jour dans le jeûne et dans la prière.

³⁷והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃

³⁸Etant survenue, elle aussi, à cette même heure, elle louait Dieu, et elle parlait de Jésus à tous ceux qui attendaient la délivrance de Jérusalem.

³⁸ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

³⁹Lorsqu'ils eurent accompli tout ce qu'ordonnait la loi du Seigneur, Joseph et Marie retournèrent en Galilée, à Nazareth, leur ville.

³⁹ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃

⁴⁰Or, l'enfant croissait et se fortifiait. Il était rempli de sagesse, et la grâce de Dieu était sur lui.

⁴⁰ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃

⁴¹Les parents de Jésus allaient chaque année à Jérusalem, à la fête de Pâque.

⁴¹ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃

⁴²Lorsqu'il fut âgé de douze ans, ils y montèrent, selon la coutume de la fête.

⁴²ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃

⁴³Puis, quand les jours furent écoulés, et qu'ils s'en retournèrent, l'enfant Jésus resta à Jérusalem. Son père et sa mère ne s'en aperçurent pas.

⁴³וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃

⁴⁴Croyant qu'il était avec leurs compagnons de voyage, ils firent une journée de chemin, et le cherchèrent parmi leurs parents et leurs connaissances.

⁴⁴ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃

⁴⁵Mais, ne l'ayant pas trouvé, ils retournèrent à Jérusalem pour le chercher.

⁴⁵ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃

⁴⁶Au bout de trois jours, ils le trouvèrent dans le temple, assis au milieu des docteurs, les écoutant et les interrogeant.

⁴⁶ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃

⁴⁷Tous ceux qui l'entendaient étaient frappés de son intelligence et de ses réponses.

⁴⁷וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃

⁴⁸Quand ses parents le virent, ils furent saisis d'étonnement, et sa mère lui dit: Mon enfant, pourquoi as-tu agi de la sorte avec nous? Voici, ton père et moi, nous te cherchions avec angoisse.

⁴⁸ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃

⁴⁹Il leur dit: Pourquoi me cherchiez-vous? Ne saviez-vous pas qu'il faut que je m'occupe des affaires de mon Père?

⁴⁹ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃

⁵⁰Mais ils ne comprirent pas ce qu'il leur disait.

⁵⁰והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃

⁵¹Puis il descendit avec eux pour aller à Nazareth, et il leur était soumis. Sa mère gardait toutes ces choses dans son coeur.

⁵¹וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃

⁵²Et Jésus croissait en sagesse, en stature, et en grâce, devant Dieu et devant les hommes.

⁵²וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃