¹Israël demeurait à Sittim; et le peuple commença à se livrer à la débauche avec les filles de Moab.

¹וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃

²Elles invitèrent le peuple aux sacrifices de leurs dieux; et le peuple mangea, et se prosterna devant leurs dieux.

²ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃

³Israël s'attacha à Baal-Peor, et la colère de l'Eternel s'enflamma contre Israël.

³ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃

⁴L'Eternel dit à Moïse: Assemble tous les chefs du peuple, et fais pendre les coupables devant l'Eternel en face du soleil, afin que la colère ardente de l'Eternel se détourne d'Israël.

⁴ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃

⁵Moïse dit aux juges d'Israël: Que chacun de vous tue ceux de ses gens qui se sont attachés à Baal-Peor.

⁵ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃

⁶Et voici, un homme des enfants d'Israël vint et amena vers ses frères une Madianite, sous les yeux de Moïse et sous les yeux de toute l'assemblée des enfants d'Israël, tandis qu'ils pleuraient à l'entrée de la tente d'assignation.

⁶והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃

⁷A cette vue, Phinées, fils d'Eléazar, fils du sacrificateur Aaron, se leva du milieu de l'assemblée, et prit une lance, dans sa main.

⁷וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃

⁸Il suivit l'homme d'Israël dans sa tente, et il les perça tous les deux, l'homme d'Israël, puis la femme, par le bas-ventre. Et la plaie s'arrêta parmi les enfants d'Israël.

⁸ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃

⁹Il y en eut vingt-quatre mille qui moururent de la plaie.

⁹ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃

¹⁰L'Eternel parla à Moïse, et dit:

¹⁰וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹¹Phinées, fils d'Eléazar, fils du sacrificateur Aaron, a détourné ma fureur de dessus les enfants d'Israël, parce qu'il a été animé de mon zèle au milieu d'eux; et je n'ai point, dans ma colère, consumé les enfants d'Israël.

¹¹פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃

¹²C'est pourquoi tu diras que je traite avec lui une alliance de paix.

¹²לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃

¹³Ce sera pour lui et pour sa postérité après lui l'alliance d'un sacerdoce perpétuel, parce qu'il a été zélé pour son Dieu, et qu'il a fait l'expiation pour les enfants d'Israël.

¹³והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃

¹⁴L'homme d'Israël, qui fut tué avec la Madianite, s'appelait Zimri, fils de Salu; il était chef d'une maison paternelle des Siméonites.

¹⁴ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃

¹⁵La femme qui fut tuée, la Madianite, s'appelait Cozbi, fille de Tsur, chef des peuplades issues d'une maison paternelle en Madian.

¹⁵ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃

¹⁶L'Eternel parla à Moïse, et dit:

¹⁶וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁷Traite les Madianites en ennemis, et tuez-les;

¹⁷צרור את המדינים והכיתם אותם׃

¹⁸car ils se sont montrés vos ennemis, en vous séduisant par leurs ruses, dans l'affaire de Peor, et dans l'affaire de Cozbi, fille d'un chef de Madian, leur soeur, tuée le jour de la plaie qui eut lieu à l'occasion de Peor.

¹⁸כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃