¹Mon fils, sois attentif à ma sagesse, Prête l'oreille à mon intelligence,

¹בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃

²Afin que tu conserves la réflexion, Et que tes lèvres gardent la connaissance.

²לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃

³Car les lèvres de l'étrangère distillent le miel, Et son palais est plus doux que l'huile;

³כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃

⁴Mais à la fin elle est amère comme l'absinthe, Aiguë comme un glaive à deux tranchants.

⁴ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃

⁵Ses pieds descendent vers la mort, Ses pas atteignent le séjour des morts.

⁵רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃

⁶Afin de ne pas considérer le chemin de la vie, Elle est errante dans ses voies, elle ne sait où elle va.

⁶ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃

⁷Et maintenant, mes fils, écoutez-moi, Et ne vous écartez pas des paroles de ma bouche.

⁷ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃

⁸Eloigne-toi du chemin qui conduit chez elle, Et ne t'approche pas de la porte de sa maison,

⁸הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃

⁹De peur que tu ne livres ta vigueur à d'autres, Et tes années à un homme cruel;

⁹פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃

¹⁰De peur que des étrangers ne se rassasient de ton bien, Et du produit de ton travail dans la maison d'autrui;

¹⁰פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃

¹¹De peur que tu ne gémisses, près de ta fin, Quand ta chair et ton corps se consumeront,

¹¹ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃

¹²Et que tu ne dises: Comment donc ai-je pu haïr la correction, Et comment mon coeur a-t-il dédaigné la réprimande?

¹²ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

¹³Comment ai-je pu ne pas écouter la voix de mes maîtres, Ne pas prêter l'oreille à ceux qui m'instruisaient?

¹³ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃

¹⁴Peu s'en est fallu que je n'aie éprouvé tous les malheurs Au milieu du peuple et de l'assemblée.

¹⁴כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃

¹⁵Bois les eaux de ta citerne, Les eaux qui sortent de ton puits.

¹⁵שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃

¹⁶Tes sources doivent-elles se répandre au dehors? Tes ruisseaux doivent ils couler sur les places publiques?

¹⁶יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃

¹⁷Qu'ils soient pour toi seul, Et non pour des étrangers avec toi.

¹⁷יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃

¹⁸Que ta source soit bénie, Et fais ta joie de la femme de ta jeunesse,

¹⁸יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃

¹⁹Biche des amours, gazelle pleine de grâce: Sois en tout temps enivré de ses charmes, Sans cesse épris de son amour.

¹⁹אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃

²⁰Et pourquoi, mon fils, serais-tu épris d'une étrangère, Et embrasserais-tu le sein d'une inconnue?

²⁰ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃

²¹Car les voies de l'homme sont devant les yeux de l'Eternel, Qui observe tous ses sentiers.

²¹כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃

²²Le méchant est pris dans ses propres iniquités, Il est saisi par les liens de son péché.

²²עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃

²³Il mourra faute d'instruction, Il chancellera par l'excès de sa folie.

²³הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃