1Louez l'Eternel, car il est bon, Car sa miséricorde dure à toujours!
1הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
2Qu'ainsi disent les rachetés de l'Eternel, Ceux qu'il a délivrés de la main de l'ennemi,
2יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃
3Et qu'il a rassemblés de tous les pays, De l'orient et de l'occident, du nord et de la mer!
3ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃
4Ils erraient dans le désert, ils marchaient dans la solitude, Sans trouver une ville où ils pussent habiter.
4תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃
5Ils souffraient de la faim et de la soif; Leur âme était languissante.
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
6Dans leur détresse, ils crièrent à l'Eternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
6ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃
7Il les conduisit par le droit chemin, Pour qu'ils arrivassent dans une ville habitable.
7וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃
8Qu'ils louent l'Eternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l'homme!
8יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
9Car il a satisfait l'âme altérée, Il a comblé de biens l'âme affamée.
9כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃
10Ceux qui avaient pour demeure les ténèbres et l'ombre de la mort Vivaient captifs dans la misère et dans les chaînes,
10ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃
11Parce qu'ils s'étaient révoltés contre les paroles de Dieu, Parce qu'ils avaient méprisé le conseil du Très-Haut.
11כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃
12Il humilia leur coeur par la souffrance; Ils succombèrent, et personne ne les secourut.
12ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃
13Dans leur détresse, ils crièrent à l'Eternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
13ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
14Il les fit sortir des ténèbres et de l'ombre de la mort, Et il rompit leurs liens.
14יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃
15Qu'ils louent l'Eternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l'homme!
15יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
16Car il a brisé les portes d'airain, Il a rompu les verrous de fer.
16כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃
17Les insensés, par leur conduite coupable Et par leurs iniquités, s'étaient rendus malheureux.
17אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃
18Leur âme avait en horreur toute nourriture, Et ils touchaient aux portes de la mort.
18כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃
19Dans leur détresse, ils crièrent à l'Eternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
19ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
20Il envoya sa parole et les guérit, Il les fit échapper de la fosse.
20ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃
21Qu'ils louent l'Eternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l'homme!
21יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
22Qu'ils offrent des sacrifices d'actions de grâces, Et qu'ils publient ses oeuvres avec des cris de joie!
22ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃
23Ceux qui étaient descendus sur la mer dans des navires, Et qui travaillaient sur les grandes eaux,
23יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃
24Ceux-là virent les oeuvres de l'Eternel Et ses merveilles au milieu de l'abîme.
24המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃
25Il dit, et il fit souffler la tempête, Qui souleva les flots de la mer.
25ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃
26Ils montaient vers les cieux, ils descendaient dans l'abîme; Leur âme était éperdue en face du danger;
26יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃
27Saisis de vertige, ils chancelaient comme un homme ivre, Et toute leur habileté était anéantie.
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
28Dans leur détresse, ils crièrent à l'Eternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
28ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃
29Il arrêta la tempête, ramena le calme, Et les ondes se turent.
29יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃
30Ils se réjouirent de ce qu'elles s'étaient apaisées, Et l'Eternel les conduisit au port désiré.
30וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃
31Qu'ils louent l'Eternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l'homme!
31יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
32Qu'ils l'exaltent dans l'assemblée du peuple, Et qu'ils le célèbrent dans la réunion des anciens!
32וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃
33Il change les fleuves en désert, Et les sources d'eaux en terre desséchée,
33ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃
34Le pays fertile en pays salé, A cause de la méchanceté de ses habitants.
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
35Il change le désert en étang, Et la terre aride en sources d'eaux,
35ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃
36Et il y établit ceux qui sont affamés. Ils fondent une ville pour l'habiter;
36ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃
37Ils ensemencent des champs, plantent des vignes, Et ils en recueillent les produits.
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
38Il les bénit, et ils deviennent très nombreux, Et il ne diminue point leur bétail.
38ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃
39Sont-ils amoindris et humiliés Par l'oppression, le malheur et la souffrance;
39וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃
40Verse-t-il le mépris sur les grands, Les fait-il errer dans des déserts sans chemin,
40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
41Il relève l'indigent et le délivre de la misère, Il multiplie les familles comme des troupeaux.
41וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃
42Les hommes droits le voient et se réjouissent, Mais toute iniquité ferme la bouche.
42יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃
43Que celui qui est sage prenne garde à ces choses, Et qu'il soit attentif aux bontés de l'Eternel.
43מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃