¹Louez l'Eternel! Louez l'Eternel, car il est bon, Car sa miséricorde dure à toujours!

¹הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

²Qui dira les hauts faits de l'Eternel? Qui publiera toute sa louange?

²מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃

³Heureux ceux qui observent la loi, Qui pratiquent la justice en tout temps!

³אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃

⁴Eternel, souviens-toi de moi dans ta bienveillance pour ton peuple! Souviens-toi de moi en lui accordant ton secours,

⁴זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃

⁵Afin que je voie le bonheur de tes élus, Que je me réjouisse de la joie de ton peuple, Et que je me glorifie avec ton héritage!

⁵לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃

⁶Nous avons péché comme nos pères, Nous avons commis l'iniquité, nous avons fait le mal.

⁶חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃

⁷Nos pères en Egypte ne furent pas attentifs à tes miracles, Ils ne se rappelèrent pas la multitude de tes grâces, Ils furent rebelles près de la mer, près de la mer Rouge.

⁷אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃

⁸Mais il les sauva à cause de son nom, Pour manifester sa puissance.

⁸ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃

⁹Il menaça la mer Rouge, et elle se dessécha; Et il les fit marcher à travers les abîmes comme dans un désert.

⁹ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃

¹⁰Il les sauva de la main de celui qui les haïssait, Il les délivra de la main de l'ennemi.

¹⁰ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃

¹¹Les eaux couvrirent leurs adversaires: Il n'en resta pas un seul.

¹¹ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃

¹²Et ils crurent à ses paroles, Ils chantèrent ses louanges.

¹²ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃

¹³Mais ils oublièrent bientôt ses oeuvres, Ils n'attendirent pas l'exécution de ses desseins.

¹³מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃

¹⁴Ils furent saisis de convoitise dans le désert, Et ils tentèrent Dieu dans la solitude.

¹⁴ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃

¹⁵Il leur accorda ce qu'ils demandaient; Puis il envoya le dépérissement dans leur corps.

¹⁵ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃

¹⁶Ils se montrèrent, dans le camp, jaloux contre Moïse, Contre Aaron, le saint de l'Eternel.

¹⁶ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃

¹⁷La terre s'ouvrit et engloutit Dathan, Et elle se referma sur la troupe d'Abiram;

¹⁷תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃

¹⁸Le feu embrasa leur troupe, La flamme consuma les méchants.

¹⁸ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃

¹⁹Ils firent un veau en Horeb, Ils se prosternèrent devant une image de fonte,

¹⁹יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃

²⁰Ils échangèrent leur gloire Contre la figure d'un boeuf qui mange l'herbe.

²⁰וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃

²¹Ils oublièrent Dieu, leur sauveur, Qui avait fait de grandes choses en Egypte,

²¹שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃

²²Des miracles dans le pays de Cham, Des prodiges sur la mer Rouge.

²²נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃

²³Et il parla de les exterminer; Mais Moïse, son élu, se tint à la brèche devant lui, Pour détourner sa fureur et l'empêcher de les détruire.

²³ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃

²⁴Ils méprisèrent le pays des délices; Ils ne crurent pas à la parole de l'Eternel,

²⁴וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃

²⁵Ils murmurèrent dans leurs tentes, Ils n'obéirent point à sa voix.

²⁵וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃

²⁶Et il leva la main pour jurer De les faire tomber dans le désert,

²⁶וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃

²⁷De faire tomber leur postérité parmi les nations, Et de les disperser au milieu des pays.

²⁷ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃

²⁸Ils s'attachèrent à Baal-Peor, Et mangèrent des victimes sacrifiées aux morts.

²⁸ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃

²⁹Ils irritèrent l'Eternel par leurs actions, Et une plaie fit irruption parmi eux.

²⁹ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃

³⁰Phinées se leva pour intervenir, Et la plaie s'arrêta;

³⁰ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃

³¹Cela lui fut imputé à justice, De génération en génération pour toujours.

³¹ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃

³²Ils irritèrent l'Eternel près des eaux de Meriba; Et Moïse fut puni à cause d'eux,

³²ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃

³³Car ils aigrirent son esprit, Et il s'exprima légèrement des lèvres.

³³כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃

³⁴Ils ne détruisirent point les peuples Que l'Eternel leur avait ordonné de détruire.

³⁴לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃

³⁵Ils se mêlèrent avec les nations, Et ils apprirent leurs oeuvres.

³⁵ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃

³⁶Ils servirent leurs idoles, Qui furent pour eux un piège;

³⁶ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃

³⁷Ils sacrifièrent leurs fils Et leurs filles aux idoles,

³⁷ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃

³⁸Ils répandirent le sang innocent, Le sang de leurs fils et de leurs filles, Qu'ils sacrifièrent aux idoles de Canaan, Et le pays fut profané par des meurtres.

³⁸וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃

³⁹Ils se souillèrent par leurs oeuvres, Ils se prostituèrent par leurs actions.

³⁹ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃

⁴⁰La colère de l'Eternel s'enflamma contre son peuple, Et il prit en horreur son héritage.

⁴⁰ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃

⁴¹Il les livra entre les mains des nations; Ceux qui les haïssaient dominèrent sur eux;

⁴¹ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃

⁴²Leurs ennemis les opprimèrent, Et ils furent humiliés sous leur puissance.

⁴²וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃

⁴³Plusieurs fois il les délivra; Mais ils se montrèrent rebelles dans leurs desseins, Et ils devinrent malheureux par leur iniquité.

⁴³פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃

⁴⁴Il vit leur détresse, Lorsqu'il entendit leurs supplications.

⁴⁴וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃

⁴⁵Il se souvint en leur faveur de son alliance;

⁴⁵ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃

⁴⁶Il eut pitié selon sa grande bonté, Et il excita pour eux la compassion De tous ceux qui les retenaient captifs.

⁴⁶ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃

⁴⁷Sauve-nous, Eternel, notre Dieu! Et rassemble-nous du milieu des nations, Afin que nous célébrions ton saint nom, Et que nous mettions notre gloire à te louer!

⁴⁷הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃

⁴⁸Béni soit l'Eternel, le Dieu d'Israël, d'éternité en éternité! Et que tout le peuple dise: Amen! Louez l'Eternel!

⁴⁸ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃