¹Louez l'Eternel, invoquez son nom! Faites connaître parmi les peuples ses hauts faits!

¹הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃

²Chantez, chantez en son honneur! Parlez de toutes ses merveilles!

²שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃

³Glorifiez-vous de son saint nom! Que le coeur de ceux qui cherchent l'Eternel se réjouisse!

³התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃

⁴Ayez recours à l'Eternel et à son appui, Cherchez continuellement sa face!

⁴דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃

⁵Souvenez-vous des prodiges qu'il a faits, De ses miracles et des jugements de sa bouche,

⁵זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃

⁶Postérité d'Abraham, son serviteur, Enfants de Jacob, ses élus!

⁶זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃

⁷L'Eternel est notre Dieu; Ses jugements s'exercent sur toute la terre.

⁷הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃

⁸Il se rappelle à toujours son alliance, Ses promesses pour mille générations,

⁸זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃

⁹L'alliance qu'il a traitée avec Abraham, Et le serment qu'il a fait à Isaac;

⁹אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃

¹⁰Il l'a érigée pour Jacob en loi, Pour Israël en alliance éternelle,

¹⁰ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃

¹¹Disant: Je te donnerai le pays de Canaan Comme héritage qui vous est échu.

¹¹לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃

¹²Ils étaient alors peu nombreux, Très peu nombreux, et étrangers dans le pays,

¹²בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃

¹³Et ils allaient d'une nation à l'autre Et d'un royaume vers un autre peuple;

¹³ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃

¹⁴Mais il ne permit à personne de les opprimer, Et il châtia des rois à cause d'eux:

¹⁴לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃

¹⁵Ne touchez pas à mes oints, Et ne faites pas de mal à mes prophètes!

¹⁵אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃

¹⁶Il appela sur le pays la famine, Il coupa tout moyen de subsistance.

¹⁶ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃

¹⁷Il envoya devant eux un homme: Joseph fut vendu comme esclave.

¹⁷שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃

¹⁸On serra ses pieds dans des liens, On le mit aux fers,

¹⁸ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃

¹⁹Jusqu'au temps où arriva ce qu'il avait annoncé, Et où la parole de l'Eternel l'éprouva.

¹⁹עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃

²⁰Le roi fit ôter ses liens, Le dominateur des peuples le délivra.

²⁰שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃

²¹Il l'établit seigneur sur sa maison, Et gouverneur de tous ses biens,

²¹שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃

²²Afin qu'il pût à son gré enchaîner ses princes, Et qu'il enseignât la sagesse à ses anciens.

²²לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃

²³Alors Israël vint en Egypte, Et Jacob séjourna dans le pays de Cham.

²³ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃

²⁴Il rendit son peuple très fécond, Et plus puissant que ses adversaires.

²⁴ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃

²⁵Il changea leur coeur, au point qu'ils haïrent son peuple Et qu'ils traitèrent ses serviteurs avec perfidie.

²⁵הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃

²⁶Il envoya Moïse, son serviteur, Et Aaron, qu'il avait choisi.

²⁶שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃

²⁷Ils accomplirent par son pouvoir des prodiges au milieu d'eux, Ils firent des miracles dans le pays de Cham.

²⁷שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃

²⁸Il envoya des ténèbres et amena l'obscurité, Et ils ne furent pas rebelles à sa parole.

²⁸שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃

²⁹Il changea leurs eaux en sang, Et fit périr leurs poissons.

²⁹הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃

³⁰Le pays fourmilla de grenouilles, Jusque dans les chambres de leurs rois.

³⁰שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃

³¹Il dit, et parurent les mouches venimeuses, Les poux sur tout leur territoire.

³¹אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃

³²Il leur donna pour pluie de la grêle, Des flammes de feu dans leur pays.

³²נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃

³³Il frappa leurs vignes et leurs figuiers, Et brisa les arbres de leur contrée.

³³ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃

³⁴Il dit, et parurent les sauterelles, Des sauterelles sans nombre,

³⁴אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃

³⁵Qui dévorèrent toute l'herbe du pays, Qui dévorèrent les fruits de leurs champs.

³⁵ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃

³⁶Il frappa tous les premiers-nés dans leur pays, Toutes les prémices de leur force.

³⁶ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃

³⁷Il fit sortir son peuple avec de l'argent et de l'or, Et nul ne chancela parmi ses tribus.

³⁷ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃

³⁸Les Egyptiens se réjouirent de leur départ, Car la terreur qu'ils avaient d'eux les saisissait.

³⁸שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃

³⁹Il étendit la nuée pour les couvrir, Et le feu pour éclairer la nuit.

³⁹פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃

⁴⁰A leur demande, il fit venir des cailles, Et il les rassasia du pain du ciel.

⁴⁰שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃

⁴¹Il ouvrit le rocher, et des eaux coulèrent; Elles se répandirent comme un fleuve dans les lieux arides.

⁴¹פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃

⁴²Car il se souvint de sa parole sainte, Et d'Abraham, son serviteur.

⁴²כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃

⁴³Il fit sortir son peuple dans l'allégresse, Ses élus au milieu des cris de joie.

⁴³ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃

⁴⁴Il leur donna les terres des nations, Et ils possédèrent le fruit du travail des peuples,

⁴⁴ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃

⁴⁵Afin qu'ils gardassent ses ordonnances, Et qu'ils observassent ses lois. Louez l'Eternel!

⁴⁵בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃