1Au chef des chantres. Sur le lis lyrique. Hymne de David, pour enseigner. Lorsqu'il fit la guerre aux Syriens de Mésopotamie et aux Syriens de Tsoba, et que Joab revint et battit dans la vallée du sel douze mille Edomites. O Dieu! tu nous as repoussés, dispersés, Tu t'es irrité: relève-nous!
1למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו׃
2Tu as ébranlé la terre, tu l'as déchirée: Répare ses brèches, car elle chancelle!
2הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃
3Tu as fait voir à ton peuple des choses dures, Tu nous as abreuvés d'un vin d'étourdissement.
3הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה׃
4Tu as donné à ceux qui te craignent une bannière, Pour qu'elle s'élève à cause de la vérité. -Pause.
4נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה׃
5Afin que tes bien-aimés soient délivrés, Sauve par ta droite, et exauce-nous!
5למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו׃
6Dieu a dit dans sa sainteté: Je triompherai, Je partagerai Sichem, je mesurerai la vallée de Succoth;
6אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד׃
7A moi Galaad, à moi Manassé; Ephraïm est le rempart de ma tête, Et Juda, mon sceptre;
7לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃
8Moab est le bassin où je me lave; Je jette mon soulier sur Edom; Pays des Philistins, pousse à mon sujet des cris de joie! -
8מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי׃
9Qui me mènera dans la ville forte? Qui me conduira à Edom?
9מי יבלני עיר מצור מי נחני עד אדום׃
10N'est-ce pas toi, ô Dieu, qui nous as repoussés, Et qui ne sortais plus, ô Dieu, avec nos armées?
10הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו׃
11Donne-nous du secours contre la détresse! Le secours de l'homme n'est que vanité.
11הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃
12Avec Dieu, nous ferons des exploits; Il écrasera nos ennemis.
12באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו׃