1Au chef des chantres. Ne détruis pas. Hymne de David. Lorsque Saül envoya cerner la maison, pour le faire mourir. Mon Dieu! délivre-moi de mes ennemis, Protège-moi contre mes adversaires!
1למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני׃
2Délivre-moi des malfaiteurs, Et sauve-moi des hommes de sang!
2הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני׃
3Car voici, ils sont aux aguets pour m'ôter la vie; Des hommes violents complotent contre moi, Sans que je sois coupable, sans que j'aie péché, ô Eternel!
3כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה׃
4Malgré mon innocence, ils courent, ils se préparent: Réveille-toi, viens à ma rencontre, et regarde!
4בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה׃
5Toi, Eternel, Dieu des armées, Dieu d'Israël, Lève-toi, pour châtier toutes les nations! N'aie pitié d'aucun de ces méchants infidèles! -Pause.
5ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה׃
6Ils reviennent chaque soir, ils hurlent comme des chiens, Ils font le tour de la ville.
6ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃
7Voici, de leur bouche ils font jaillir le mal, Des glaives sont sur leurs lèvres; Car, qui est-ce qui entend?
7הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃
8Et toi, Eternel, tu te ris d'eux, Tu te moques de toutes les nations.
8ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃
9Quelle que soit leur force, c'est en toi que j'espère, Car Dieu est ma haute retraite.
9עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃
10Mon Dieu vient au-devant de moi dans sa bonté, Dieu me fait contempler avec joie ceux qui me persécutent.
10אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃
11Ne les tue pas, de peur que mon peuple ne l'oublie; Fais-les errer par ta puissance, et précipite-les, Seigneur, notre bouclier!
11אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃
12Leur bouche pèche à chaque parole de leurs lèvres: Qu'ils soient pris dans leur propre orgueil! Ils ne profèrent que malédictions et mensonges.
12חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃
13Détruis-les, dans ta fureur, détruis-les, et qu'ils ne soient plus! Qu'ils sachent que Dieu règne sur Jacob, Jusqu'aux extrémités de la terre! -Pause.
13כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃
14Ils reviennent chaque soir, ils hurlent comme des chiens, Ils font le tour de la ville.
14וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃
15Ils errent çà et là, cherchant leur nourriture, Et ils passent la nuit sans être rassasiés.
15המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃
16Et moi, je chanterai ta force; Dès le matin, je célébrerai ta bonté. Car tu es pour moi une haute retraite, Un refuge au jour de ma détresse.
16ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי׃
17O ma force! c'est toi que je célébrerai, Car Dieu, mon Dieu tout bon, est ma haute retraite.
17עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי׃