1Au chef des chantres. Sur les lis. De David. Sauve-moi, ô Dieu! Car les eaux menacent ma vie.
1למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃
2J'enfonce dans la boue, sans pouvoir me tenir; Je suis tombé dans un gouffre, et les eaux m'inondent.
2טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃
3Je m'épuise à crier, mon gosier se dessèche, Mes yeux se consument, tandis que je regarde vers mon Dieu.
3יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃
4Ils sont plus nombreux que les cheveux de ma tête, Ceux qui me haïssent sans cause; Ils sont puissants, ceux qui veulent me perdre, Qui sont à tort mes ennemis. Ce que je n'ai pas dérobé, il faut que je le restitue.
4רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃
5O Dieu! tu connais ma folie, Et mes fautes ne te sont point cachées.
5אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃
6Que ceux qui espèrent en toi ne soient pas confus à cause de moi, Seigneur, Eternel des armées! Que ceux qui te cherchent ne soient pas dans la honte à cause de moi, Dieu d'Israël!
6אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃
7Car c'est pour toi que je porte l'opprobre, Que la honte couvre mon visage;
7כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃
8Je suis devenu un étranger pour mes frères, Un inconnu pour les fils de ma mère.
8מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃
9Car le zèle de ta maison me dévore, Et les outrages de ceux qui t'insultent tombent sur moi.
9כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃
10Je verse des larmes et je jeûne, Et c'est ce qui m'attire l'opprobre;
10ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃
11Je prends un sac pour vêtement, Et je suis l'objet de leurs sarcasmes.
11ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃
12Ceux qui sont assis à la porte parlent de moi, Et les buveurs de liqueurs fortes me mettent en chansons.
12ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃
13Mais je t'adresse ma prière, ô Eternel! Que ce soit le temps favorable, ô Dieu, par ta grande bonté! Réponds-moi, en m'assurant ton secours!
13ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃
14Retire-moi de la boue, et que je n'enfonce plus! Que je sois délivré de mes ennemis et du gouffre!
14הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃
15Que les flots ne m'inondent plus, Que l'abîme ne m'engloutisse pas, Et que la fosse ne se ferme pas sur moi!
15אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃
16Exauce-moi, Eternel! car ta bonté est immense. Dans tes grandes compassions, tourne vers moi les regards,
16ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃
17Et ne cache pas ta face à ton serviteur! Puisque je suis dans la détresse, hâte-toi de m'exaucer!
17ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃
18Approche-toi de mon âme, délivre-la! Sauve-moi, à cause de mes ennemis!
18קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃
19Tu connais mon opprobre, ma honte, mon ignominie; Tous mes adversaires sont devant toi.
19אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃
20L'opprobre me brise le coeur, et je suis malade; J'attends de la pitié, mais en vain, Des consolateurs, et je n'en trouve aucun.
20חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃
21Ils mettent du fiel dans ma nourriture, Et, pour apaiser ma soif, ils m'abreuvent de vinaigre.
21ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃
22Que leur table soit pour eux un piège, Et un filet au sein de leur sécurité!
22יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃
23Que leurs yeux s'obscurcissent et ne voient plus, Et fais continuellement chanceler leurs reins!
23תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃
24Répands sur eux ta colère, Et que ton ardente fureur les atteigne!
24שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃
25Que leur demeure soit dévastée, Qu'il n'y ait plus d'habitants dans leurs tentes!
25תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃
26Car ils persécutent celui que tu frappes, Ils racontent les souffrances de ceux que tu blesses.
26כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃
27Ajoute des iniquités à leurs iniquités, Et qu'ils n'aient point part à ta miséricorde!
27תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃
28Qu'ils soient effacés du livre de vie, Et qu'ils ne soient point inscrits avec les justes!
28ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃
29Moi, je suis malheureux et souffrant: O Dieu, que ton secours me relève!
29ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃
30Je célébrerai le nom de Dieu par des cantiques, Je l'exalterai par des louanges.
30אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃
31Cela est agréable à l'Eternel, plus qu'un taureau Avec des cornes et des sabots.
31ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃
32Les malheureux le voient et se réjouissent; Vous qui cherchez Dieu, que votre coeur vive!
32ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃
33Car l'Eternel écoute les pauvres, Et il ne méprise point ses captifs.
33כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃
34Que les cieux et la terre le célèbrent, Les mers et tout ce qui s'y meut!
34יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃
35Car Dieu sauvera Sion, et bâtira les villes de Juda; On s'y établira, et l'on en prendra possession;
35כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃
36La postérité de ses serviteurs en fera son héritage, Et ceux qui aiment son nom y auront leur demeure.
36וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃