¹Cantique d'Asaph. Pourquoi, ô Dieu! rejettes-tu pour toujours? Pourquoi t'irrites-tu contre le troupeau de ton pâturage?

¹משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃

²Souviens-toi de ton peuple que tu as acquis autrefois, Que tu as racheté comme la tribu de ton héritage! Souviens-toi de la montagne de Sion, où tu faisais ta résidence;

²זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃

³Porte tes pas vers ces lieux constamment dévastés! L'ennemi a tout ravagé dans le sanctuaire.

³הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃

⁴Tes adversaires ont rugi au milieu de ton temple; Ils ont établi pour signes leurs signes.

⁴שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃

⁵On les a vus, pareils à celui qui lève La cognée dans une épaisse forêt;

⁵יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃

⁶Et bientôt ils ont brisé toutes les sculptures, A coups de haches et de marteaux.

⁶ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃

⁷Ils ont mis le feu à ton sanctuaire; Ils ont abattu, profané la demeure de ton nom.

⁷שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃

⁸Ils disaient en leur coeur: Traitons-les tous avec violence! Ils ont brûlé dans le pays tous les lieux saints.

⁸אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃

⁹Nous ne voyons plus nos signes; Il n'y a plus de prophète, Et personne parmi nous qui sache jusqu'à quand...

⁹אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃

¹⁰Jusqu'à quand, ô Dieu! l'oppresseur outragera-t-il, L'ennemi méprisera-t-il sans cesse ton nom?

¹⁰עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃

¹¹Pourquoi retires-tu ta main et ta droite? Sors-la de ton sein! détruis!

¹¹למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃

¹²Dieu est mon roi dès les temps anciens, Lui qui opère des délivrances au milieu de la terre.

¹²ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃

¹³Tu as fendu la mer par ta puissance, Tu as brisé les têtes des monstres sur les eaux;

¹³אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃

¹⁴Tu as écrasé la tête du crocodile, Tu l'as donné pour nourriture au peuple du désert.

¹⁴אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃

¹⁵Tu as fait jaillir des sources et des torrents. Tu as mis à sec des fleuves qui ne tarissent point.

¹⁵אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃

¹⁶A toi est le jour, à toi est la nuit; Tu as créé la lumière et le soleil.

¹⁶לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃

¹⁷Tu as fixé toutes les limites de la terre, Tu as établi l'été et l'hiver.

¹⁷אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃

¹⁸Souviens-toi que l'ennemi outrage l'Eternel, Et qu'un peuple insensé méprise ton nom!

¹⁸זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃

¹⁹Ne livre pas aux bêtes l'âme de ta tourterelle, N'oublie pas à toujours la vie de tes malheureux!

¹⁹אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃

²⁰Aie égard à l'alliance! Car les lieux sombres du pays sont pleins de repaires de brigands.

²⁰הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃

²¹Que l'opprimé ne retourne pas confus! Que le malheureux et le pauvre célèbrent ton nom!

²¹אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃

²²Lève-toi, ô Dieu! défends ta cause! Souviens-toi des outrages que te fait chaque jour l'insensé!

²²קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃

²³N'oublie pas les clameurs de tes adversaires, Le tumulte sans cesse croissant de ceux qui s'élèvent contre toi!

²³אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃