¹Que dirons-nous donc qu'Abraham, notre père, a obtenu selon la chair?

¹ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃

²Si Abraham a été justifié par les oeuvres, il a sujet de se glorifier, mais non devant Dieu.

²כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃

³Car que dit l'Ecriture? Abraham crut à Dieu, et cela lui fut imputé à justice.

³כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

⁴Or, à celui qui fait une oeuvre, le salaire est imputé, non comme une grâce, mais comme une chose due;

⁴הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃

⁵et à celui qui ne fait point d'oeuvre, mais qui croit en celui qui justifie l'impie, sa foi lui est imputée à justice.

⁵אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃

⁶De même David exprime le bonheur de l'homme à qui Dieu impute la justice sans les oeuvres:

⁶כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

⁷Heureux ceux dont les iniquités sont pardonnées, Et dont les péchés sont couverts!

⁷אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

⁸Heureux l'homme à qui le Seigneur n'impute pas son péché!

⁸אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

⁹Ce bonheur n'est-il que pour les circoncis, ou est-il également pour les incirconcis? Car nous disons que la foi fut imputée à justice à Abraham.

⁹ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃

¹⁰Comment donc lui fut-elle imputée? Etait-ce après, ou avant sa circoncision? Il n'était pas encore circoncis, il était incirconcis.

¹⁰ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃

¹¹Et il reçut le signe de la circoncision, comme sceau de la justice qu'il avait obtenue par la foi quand il était incirconcis, afin d'être le père de tous les incirconcis qui croient, pour que la justice leur fût aussi imputée,

¹¹ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃

¹²et le père des circoncis, qui ne sont pas seulement circoncis, mais encore qui marchent sur les traces de la foi de notre père Abraham quand il était incirconcis.

¹²ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃

¹³En effet, ce n'est pas par la loi que l'héritage du monde a été promis à Abraham ou à sa postérité, c'est par la justice de la foi.

¹³כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃

¹⁴Car, si les héritiers le sont par la loi, la foi est vaine, et la promesse est anéantie,

¹⁴כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃

¹⁵parce que la loi produit la colère, et que là où il n'y a point de loi il n'y a point non plus de transgression.

¹⁵כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃

¹⁶C'est pourquoi les héritiers le sont par la foi, pour que ce soit par grâce, afin que la promesse soit assurée à toute la postérité, non seulement à celle qui est sous la loi, mais aussi à celle qui a la foi d'Abraham, notre père à tous,

¹⁶על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃

¹⁷selon qu'il est écrit: Je t'ai établi père d'un grand nombre de nations. Il est notre père devant celui auquel il a cru, Dieu, qui donne la vie aux morts, et qui appelle les choses qui ne sont point comme si elles étaient.

¹⁷ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃

¹⁸Espérant contre toute espérance, il crut, en sorte qu'il devint père d'un grand nombre de nations, selon ce qui lui avait été dit: Telle sera ta postérité.

¹⁸באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃

¹⁹Et, sans faiblir dans la foi, il ne considéra point que son corps était déjà usé, puisqu'il avait près de cent ans, et que Sara n'était plus en état d'avoir des enfants.

¹⁹ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃

²⁰Il ne douta point, par incrédulité, au sujet de la promesse de Dieu; mais il fut fortifié par la foi, donnant gloire à Dieu,

²⁰ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃

²¹et ayant la pleine conviction que ce qu'il promet il peut aussi l'accomplir.

²¹וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃

²²C'est pourquoi cela lui fut imputé à justice.

²²על כן גם נחשבה לו לצדקה׃

²³Mais ce n'est pas à cause de lui seul qu'il est écrit que cela lui fut imputé;

²³ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃

²⁴c'est encore à cause de nous, à qui cela sera imputé, à nous qui croyons en celui qui a ressuscité des morts Jésus notre Seigneur,

²⁴כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃

²⁵lequel a été livré pour nos offenses, et est ressuscité pour notre justification.

²⁵אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃