¹Und Adam erkannte sein Weib Eva; sie aber empfing und gebar den Kain. Und sie sprach: Ich habe einen Mann bekommen mit der Hilfe des HERRN!

¹והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה׃

²Und weiter gebar sie seinen Bruder Abel. Und Abel ward ein Schäfer, Kain aber ein Ackersmann.

²ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃

³Es begab sich aber nach Verfluß von Jahren, daß Kain dem HERRN ein Opfer brachte von den Früchten der Erde.

³ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃

⁴Und Abel, auch er brachte dar von den Erstgebornen seiner Schafe und von ihren Fettesten.

⁴והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃

⁵Und der HERR sah an Abel und sein Opfer; aber Kain und sein Opfer sah er gar nicht an. Da ergrimmte Kain sehr und ließ den Kopf hängen.

⁵ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃

⁶Da sprach der HERR zu Kain: Warum bist du so zornig und lässest den Kopf hängen? Ist's nicht also: Wenn du gut bist, so darfst du dein Haupt erheben?

⁶ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃

⁷Bist du aber nicht gut, so lauert die Sünde vor der Tür, und ihre Begierde ist auf dich gerichtet; du aber herrsche über sie!

⁷הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃

⁸Da redete Kain mit seinem Bruder Abel. Es begab sich aber, als sie auf dem Felde waren, da erhob sich Kain wider seinen Bruder Abel und schlug ihn tot.

⁸ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃

⁹Da sprach der HERR zu Kain: Wo ist dein Bruder Abel? Er sprach: Ich weiß es nicht! Soll ich meines Bruders Hüter sein?

⁹ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃

¹⁰Er aber sprach: Was hast du getan? Die Stimme des Blutes deines Bruders schreit zu mir von der Erde!

¹⁰ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃

¹¹Und nun sollst du verbannt sein aus dem Land, das seinen Mund aufgetan hat, das Blut deines Bruders zu empfangen von deiner Hand!

¹¹ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃

¹²Wenn du das Land bebaust, soll es dir fortan sein Vermögen nicht mehr geben; unstät und flüchtig sollst du sein auf Erden!

¹²כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃

¹³Kain sprach zum HERRN: Meine Schuld ist zu groß zum Tragen!

¹³ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא׃

¹⁴Siehe, du treibst mich heute aus dem Lande, und ich muß mich vor deinem Angesicht verbergen und unstät und flüchtig sein auf Erden. Und es wird geschehen, daß mich totschlägt, wer mich findet.

¹⁴הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃

¹⁵Da sprach der HERR: Fürwahr, wer Kain totschlägt, zieht sich siebenfache Rache zu! Und der Herr gab dem Kain ein Zeichen, daß ihn niemand erschlüge, der ihn fände.

¹⁵ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו׃

¹⁶Und Kain ging aus von dem Angesicht des HERRN und wohnte im Lande Nod, östlich von Eden.

¹⁶ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃

¹⁷Und Kain erkannte sein Weib; die empfing und gebar den Hanoch. Und da er eben eine Stadt baute, so nannte er sie nach seines Sohnes Namen Hanoch.

¹⁷וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃

¹⁸Dem Hanoch aber ward Irad geboren, und Irad zeugte Mehujael; Mehujael zeugte Metusael, Metusael zeugte Lamech.

¹⁸ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך׃

¹⁹Lamech aber nahm sich zwei Weiber: die eine hieß Ada, die andere Zilla.

¹⁹ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃

²⁰Und Ada gebar Jabal; derselbe wurde der Vater der Zeltbewohner und Herdenbesitzer.

²⁰ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃

²¹Und sein Bruder hieß Jubal; derselbe wurde der Vater aller Harfen und Flötenspieler.

²¹ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב׃

²²Und Zilla, auch sie gebar den Tubal-Kain, den Meister in allerlei Erz und Eisenwerk. Und die Schwester Tubal-Kains war Naama.

²²וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה׃

²³Und Lamech sprach zu seinen Weibern: «Ada und Zilla, hört meine Stimme, ihr Weiber Lamechs, vernehmt meinen Spruch! Einen Mann erschlug ich, weil er mich verwundet, einen Jüngling, weil er mich geschlagen hat;

²³ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃

²⁴denn Kain soll siebenfach gerächt werden, Lamech aber siebenundsiebzigfach!»

²⁴כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה׃

²⁵Und Adam erkannte sein Weib abermal; die gebar einen Sohn und nannte ihn Seth; denn Gott hat mir für Abel einen andern Samen gesetzt, weil Kain ihn umgebracht hat.

²⁵וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃

²⁶Und auch dem Seth ward ein Sohn geboren, den hieß er Enosch. Damals fing man an, den Namen des HERRN anzurufen.

²⁶ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃