¹Darnach war ein Fest der Juden, und Jesus zog hinauf nach Jerusalem.

¹אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

²Es ist aber zu Jerusalem beim Schaftor ein Teich, der auf hebräisch Bethesda heißt und der fünf Säulenhallen hat.

²ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃

³In diesen lag eine große Menge von Kranken, Blinden, Lahmen, Abgezehrten, welche auf die Bewegung des Wassers warteten.

³שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃

⁴Denn ein Engel stieg zu gewissen Zeiten in den Teich hinab und bewegte das Wasser. Wer nun nach der Bewegung des Wassers zuerst hineinstieg, der wurde gesund, mit welcherlei Krankheit er auch behaftet war.

⁴כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃

⁵Es war aber ein Mensch daselbst, der achtunddreißig Jahre in seiner Krankheit zugebracht hatte.

⁵ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃

⁶Als Jesus diesen daliegen sah und erfuhr, daß es schon so lange Zeit mit ihm währte, spricht er zu ihm: Willst du gesund werden?

⁶וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃

⁷Der Kranke antwortete ihm: Herr, ich habe keinen Menschen, der mich, wenn das Wasser bewegt wird, in den Teich befördert; während ich aber selbst komme, steigt ein anderer vor mir hinab.

⁷ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃

⁸Jesus spricht zu ihm: Steh auf, nimm dein Bett und wandle!

⁸ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

⁹Und alsbald wurde der Mensch gesund, hob sein Bett auf und wandelte. Es war aber Sabbat an jenem Tage.

⁹וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃

¹⁰Nun sprachen die Juden zu dem Geheilten: Es ist Sabbat; es ist dir nicht erlaubt, das Bett zu tragen!

¹⁰ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃

¹¹Er antwortete ihnen: Der mich gesund machte, sprach zu mir: Nimm dein Bett und wandle!

¹¹ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃

¹²Da fragten sie ihn: Wer ist der Mensch, der zu dir gesagt hat: Nimm es und wandle?

¹²וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃

¹³Aber der Geheilte wußte nicht, wer es war, denn Jesus war entwichen, weil so viel Volk an dem Orte war.

¹³והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃

¹⁴Darnach findet ihn Jesus im Tempel und spricht zu ihm: Siehe zu, du bist gesund geworden; sündige hinfort nicht mehr, damit dir nicht etwas Ärgeres widerfahre.

¹⁴ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃

¹⁵Da ging der Mensch hin und verkündete den Juden, es sei Jesus, der ihn gesund gemacht habe.

¹⁵וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃

¹⁶Und deshalb verfolgten die Juden Jesus und suchten ihn zu töten, weil er solches am Sabbat getan hatte.

¹⁶ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃

¹⁷Jesus aber antwortete ihnen: Mein Vater wirkt bis jetzt, und ich wirke auch.

¹⁷ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃

¹⁸Darum suchten die Juden noch mehr, ihn zu töten, weil er nicht nur den Sabbat brach, sondern auch Gott seinen eigenen Vater nannte, womit er sich selbst Gott gleichstellte.

¹⁸אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃

¹⁹Da antwortete Jesus und sprach zu ihnen: Wahrlich, wahrlich, ich sage euch, der Sohn kann nichts von sich selbst tun, sondern nur, was er den Vater tun sieht; denn was dieser tut, das tut gleicherweise auch der Sohn.

¹⁹ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃

²⁰Denn der Vater liebt den Sohn und zeigt ihm alles, was er selbst tut; und er wird ihm noch größere Werke zeigen als diese, so daß ihr euch verwundern werdet.

²⁰כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃

²¹Denn wie der Vater die Toten auferweckt und lebendig macht, so macht auch der Sohn lebendig, welche er will.

²¹כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃

²²Denn der Vater richtet auch niemand, sondern alles Gericht hat er dem Sohn übergeben,

²²כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃

²³damit alle den Sohn ehren, wie sie den Vater ehren. Wer den Sohn nicht ehrt, der ehrt den Vater nicht, der ihn gesandt hat.

²³מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃

²⁴Wahrlich, wahrlich, ich sage euch, wer mein Wort hört und dem glaubt, der mich gesandt hat, der hat ewiges Leben und kommt nicht ins Gericht, sondern er ist vom Tode zum Leben hindurchgedrungen.

²⁴אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃

²⁵Wahrlich, wahrlich, ich sage euch, die Stunde kommt und ist schon da, wo die Toten die Stimme des Sohnes Gottes hören werden, und die sie hören, werden leben.

²⁵אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃

²⁶Denn wie der Vater das Leben in sich selbst hat, also hat er auch dem Sohne verliehen, das Leben in sich selbst zu haben.

²⁶כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃

²⁷Und er hat ihm Macht gegeben, Gericht zu halten, weil er des Menschen Sohn ist.

²⁷ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃

²⁸Verwundert euch nicht darüber! Denn es kommt die Stunde, in welcher alle, die in den Gräbern sind, seine Stimme hören werden;

²⁸אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃

²⁹und es werden hervorgehen, die das Gute getan haben, zur Auferstehung des Lebens; die aber das Böse getan haben, zur Auferstehung des Gerichts.

²⁹ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃

³⁰Ich kann nichts von mir selbst tun. Wie ich höre, so richte ich, und mein Gericht ist gerecht; denn ich suche nicht meinen Willen, sondern den Willen dessen, der mich gesandt hat.

³⁰לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃

³¹Wenn ich von mir selbst zeuge, so ist mein Zeugnis nicht wahr.

³¹אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃

³²Ein anderer ist es, der von mir zeugt; und ich weiß, daß das Zeugnis wahr ist, welches er von mir zeugt.

³²יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃

³³Ihr habt zu Johannes gesandt, und er hat der Wahrheit Zeugnis gegeben.

³³אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃

³⁴Ich aber nehme das Zeugnis nicht von einem Menschen, sondern ich sage solches, damit ihr gerettet werdet.

³⁴ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃

³⁵Jener war die brennende und scheinende Leuchte, ihr aber wolltet euch nur eine Stunde an ihrem Scheine ergötzen.

³⁵הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃

³⁶Ich aber habe ein Zeugnis, welches größer ist als das des Johannes; denn die Werke, die mir der Vater gegeben hat, daß ich sie vollbringe, eben die Werke, die ich tue, zeugen von mir, daß der Vater mich gesandt hat.

³⁶ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃

³⁷Und der Vater, der mich gesandt hat, hat selbst von mir gezeugt. Ihr habt nie weder seine Stimme gehört noch seine Gestalt gesehen;

³⁷והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃

³⁸und sein Wort habt ihr nicht bleibend in euch, weil ihr dem nicht glaubet, den er gesandt hat.

³⁸ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃

³⁹Ihr erforschet die Schriften, weil ihr meinet, darin das ewige Leben zu haben; und sie sind es, die von mir zeugen.

³⁹דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃

⁴⁰Und doch wollt ihr nicht zu mir kommen, um das Leben zu empfangen.

⁴⁰ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃

⁴¹Ich nehme nicht Ehre von Menschen,

⁴¹לא אקח כבוד מבני אדם׃

⁴²aber bei euch habe ich erkannt, daß ihr die Liebe Gottes nicht in euch habt.

⁴²אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃

⁴³Ich bin im Namen meines Vaters gekommen, und ihr nehmet mich nicht an. Wenn ein anderer in seinem eigenen Namen kommt, den werdet ihr annehmen.

⁴³אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃

⁴⁴Wie könnt ihr glauben, die ihr Ehre voneinander nehmet und die Ehre vom alleinigen Gott nicht suchet?

⁴⁴איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃

⁴⁵Denket nicht, daß ich euch bei dem Vater anklagen werde. Es ist einer, der euch anklagt: Mose, auf welchen ihr eure Hoffnung gesetzt habt.

⁴⁵אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃

⁴⁶Denn wenn ihr Mose glaubtet, so würdet ihr auch mir glauben; denn von mir hat er geschrieben.

⁴⁶כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃

⁴⁷Wenn ihr aber seinen Schriften nicht glaubet, wie werdet ihr meinen Worten glauben?

⁴⁷ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃