¹Darnach fuhr Jesus über das galiläische Meer bei Tiberias.

¹ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃

²Und es folgte ihm viel Volk nach, weil sie die Zeichen sahen, die er an den Kranken tat.

²וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃

³Jesus aber ging auf den Berg und setzte sich daselbst mit seinen Jüngern.

³ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃

⁴Es war aber das Passah nahe, das Fest der Juden.

⁴וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃

⁵Da nun Jesus die Augen erhob und sah, daß eine große Menge zu ihm kam, spricht er zu Philippus: Woher kaufen wir Brot, daß diese essen können?

⁵וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃

⁶(Das sagte er aber, um ihn auf die Probe zu stellen, denn er selbst wußte wohl, was er tun wollte.)

⁶ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃

⁷Philippus antwortete ihm: Für zweihundert Denare Brot reicht nicht hin für sie, daß jeder von ihnen auch nur ein wenig nehme!

⁷ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃

⁸Da spricht einer von seinen Jüngern, Andreas, der Bruder des Simon Petrus, zu ihm:

⁸ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃

⁹Es ist ein Knabe hier, der hat fünf Gerstenbrote und zwei Fische; aber was ist das unter so viele?

⁹יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃

¹⁰Jesus spricht: Machet, daß die Leute sich setzen! Es war aber viel Gras an dem Ort. Da setzten sich die Männer, etwa fünftausend an Zahl.

¹⁰ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃

¹¹Jesus aber nahm die Brote, sagte Dank und teilte sie den Jüngern aus, die Jünger aber denen, die sich gesetzt hatten; ebenso auch von den Fischen, soviel sie wollten.

¹¹ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃

¹²Als sie aber gesättigt waren, sprach er zu seinen Jüngern: Sammelt die übriggebliebenen Brocken, damit nichts umkomme!

¹²ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃

¹³Da sammelten sie und füllten zwölf Körbe mit Brocken von den fünf Gerstenbroten, die denen übriggeblieben waren, welche gegessen hatten.

¹³ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃

¹⁴Als nun die Leute das Zeichen sahen, welches Jesus getan hatte, sprachen sie: Das ist wahrhaftig der Prophet, der in die Welt kommen soll!

¹⁴ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃

¹⁵Da nun Jesus merkte, daß sie kommen würden, um ihn mit Gewalt zum Könige zu machen, entwich er wiederum auf den Berg, er allein.

¹⁵וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃

¹⁶Als es aber Abend geworden war, gingen seine Jünger hinab ans Meer,

¹⁶ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃

¹⁷stiegen in das Schiff und fuhren über das Meer nach Kapernaum. Und es war schon finster geworden, und Jesus war noch nicht zu ihnen gekommen.

¹⁷ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃

¹⁸Und das Meer ging hoch, da ein starker Wind wehte.

¹⁸ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃

¹⁹Als sie nun ungefähr fünfundzwanzig oder dreißig Stadien gerudert hatten, sahen sie Jesus auf dem Meere wandeln und sich Schiffe nähern; und sie fürchteten sich.

¹⁹והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃

²⁰Er aber sprach zu ihnen: Ich bin's, fürchtet euch nicht!

²⁰ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃

²¹Da wollten sie ihn in das Schiff nehmen, und alsbald war das Schiff am Lande, wohin sie fuhren.

²¹ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃

²²Am folgenden Tage sah das Volk, das jenseits des Meeres stand, daß kein anderes Schiff daselbst war, als nur das eine, in welches seine Jünger gestiegen waren, und daß Jesus nicht mit seinen Jüngern in das Schiff gestiegen war, sondern daß seine Jünger allein abgefahren waren.

²²ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃

²³Es kamen aber andere Schiffe von Tiberias nahe an den Ort, wo sie das Brot gegessen hatten nach der Danksagung des Herrn.

²³ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃

²⁴Da nun das Volk sah, daß Jesus nicht dort war, auch nicht seine Jünger, stiegen auch sie in die Schiffe und kamen nach Kapernaum und suchten Jesus.

²⁴ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃

²⁵Und als sie ihn jenseits des Meeres fanden, sprachen sie zu ihm: Rabbi, wann bist du hierher gekommen?

²⁵וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃

²⁶Jesus antwortete ihnen und sprach: Wahrlich, wahrlich, ich sage euch, ihr suchet mich nicht darum, weil ihr Zeichen gesehen, sondern weil ihr von den Broten gegessen habt und satt geworden seid.

²⁶ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃

²⁷Wirket nicht die Speise, die vergänglich ist, sondern die Speise, die ins ewige Leben bleibt, welche des Menschen Sohn euch geben wird; denn diesen hat Gott, der Vater, bestätigt!

²⁷אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃

²⁸Da sprachen sie zu ihm: Was sollen wir tun um die Werke Gottes zu wirken?

²⁸ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃

²⁹Jesus antwortete und sprach zu ihnen: Das ist das Werk Gottes, daß ihr an den glaubt, den er gesandt hat.

²⁹ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃

³⁰Da sprachen sie zu ihm: Was tust du denn für ein Zeichen, damit wir es sehen und dir glauben? Was wirkst du?

³⁰ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃

³¹Unsere Väter haben das Manna gegessen in der Wüste, wie geschrieben steht: «Brot vom Himmel gab er ihnen zu essen.»

³¹אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃

³²Da sprach Jesus zu ihnen: Wahrlich, wahrlich, ich sage euch, nicht Mose hat euch das Brot vom Himmel gegeben, sondern mein Vater gibt euch das wahre Brot vom Himmel.

³²ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃

³³Denn das Brot Gottes ist derjenige, welcher vom Himmel herabkommt und der Welt Leben gibt.

³³כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃

³⁴Da sprachen sie zu ihm: Herr, gib uns allezeit dieses Brot!

³⁴ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃

³⁵Jesus aber sprach zu ihnen: Ich bin das Brot des Lebens; wer zu mir kommt, den wird nicht hungern; und wer an mich glaubt, den wird nimmermehr dürsten.

³⁵ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃

³⁶Aber ich habe es euch gesagt, daß ihr mich gesehen habt und doch nicht glaubet.

³⁶ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃

³⁷Alles, was mir der Vater gibt, wird zu mir kommen; und wer zu mir kommt, den werde ich nicht hinausstoßen.

³⁷כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃

³⁸Denn ich bin vom Himmel herabgekommen, nicht damit ich meinen Willen tue, sondern den Willen dessen, der mich gesandt hat.

³⁸כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃

³⁹Das ist aber der Wille des Vaters, der mich gesandt hat, daß ich nichts verliere von allem, was er mir gegeben hat, sondern daß ich es auferwecke am letzten Tage.

³⁹וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁰Denn das ist der Wille meines Vaters, daß jeder, der den Sohn sieht und an ihn glaubt, ewiges Leben habe; und ich werde ihn auferwecken am letzten Tage.

⁴⁰וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴¹Da murrten die Juden über ihn, weil er gesagt hatte: Ich bin das Brot, das vom Himmel herabgekommen ist,

⁴¹וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃

⁴²und sprachen: Ist dieser nicht Jesus, Josephs Sohn, dessen Vater und Mutter wir kennen? Wie spricht er denn: Ich bin vom Himmel herabgekommen?

⁴²ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃

⁴³Da antwortete Jesus und sprach zu ihnen: Murret nicht untereinander!

⁴³ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃

⁴⁴Niemand kann zu mir kommen, es sei denn, daß ihn ziehe der Vater, der mich gesandt hat, und ich werde ihn auferwecken am letzten Tage.

⁴⁴לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁵Es steht geschrieben in den Propheten: «Sie werden alle von Gott gelehrt sein.» Jeder, der vom Vater gehört und gelernt hat, kommt zu mir.

⁴⁵הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃

⁴⁶Nicht, daß jemand den Vater gesehen hätte; nur der, welcher von Gott gekommen ist, der hat den Vater gesehen.

⁴⁶לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃

⁴⁷Wahrlich, wahrlich, ich sage euch, wer an mich glaubt, hat ewiges Leben.

⁴⁷אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃

⁴⁸Ich bin das Brot des Lebens.

⁴⁸אנכי הוא לחם החיים׃

⁴⁹Eure Väter haben das Manna gegessen in der Wüste und sind gestorben;

⁴⁹אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃

⁵⁰dies ist das Brot, das vom Himmel herabkommt, auf daß, wer davon ißt, nicht sterbe.

⁵⁰זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃

⁵¹Ich bin das lebendige Brot, vom Himmel herabgekommen. Wenn jemand von diesem Brot ißt, wird er in Ewigkeit leben. Das Brot aber, das ich geben werde, ist mein Fleisch, welches ich geben werde für das Leben der Welt.

⁵¹אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃

⁵²Da zankten die Juden untereinander und sprachen: Wie kann dieser uns sein Fleisch zu essen geben?

⁵²ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃

⁵³Darum sprach Jesus zu ihnen: Wahrlich, wahrlich, ich sage euch, wenn ihr nicht das Fleisch des Menschensohnes esset und sein Blut trinket, so habt ihr kein Leben in euch.

⁵³ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃

⁵⁴Wer mein Fleisch ißt und mein Blut trinkt, der hat ewiges Leben, und ich werde ihn auferwecken am letzten Tage.

⁵⁴האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁵⁵Denn mein Fleisch ist wahrhaftige Speise, und mein Blut ist wahrhaftiger Trank.

⁵⁵כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃

⁵⁶Wer mein Fleisch ißt und mein Blut trinkt, der bleibt in mir und ich in ihm.

⁵⁶האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃

⁵⁷Wie mich der lebendige Vater gesandt hat und ich um des Vaters willen lebe, so wird auch der, welcher mich ißt, um meinetwillen leben.

⁵⁷כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃

⁵⁸Dies ist das Brot, das vom Himmel herabgekommen ist; nicht wie eure Väter das Manna gegessen haben und gestorben sind; wer dieses Brot ißt, der wird leben in Ewigkeit!

⁵⁸זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃

⁵⁹Solches sprach er, als er in der Synagoge zu Kapernaum lehrte.

⁵⁹כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃

⁶⁰Viele nun von seinen Jüngern, die solches hörten, sprachen: Das ist eine harte Rede, wer kann sie hören?

⁶⁰ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃

⁶¹Da aber Jesus bei sich selbst merkte, daß seine Jünger darüber murrten, sprach er zu ihnen: Ist euch das ein Ärgernis?

⁶¹ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃

⁶²Wie denn, wenn ihr des Menschen Sohn dorthin auffahren sehet, wo er zuvor war?

⁶²מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃

⁶³Der Geist ist es, der lebendig macht, das Fleisch nützt gar nichts. Die Worte, die ich zu euch geredet habe, sind Geist und sind Leben.

⁶³הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃

⁶⁴Aber es sind etliche unter euch, die nicht glauben. Denn Jesus wußte von Anfang, wer die seien, die nicht glaubten, und welcher ihn verraten würde.

⁶⁴אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃

⁶⁵Und er sprach: Darum habe ich euch gesagt: Niemand kann zu mir kommen, es sei ihm denn von meinem Vater gegeben!

⁶⁵ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

⁶⁶Aus diesem Anlaß traten viele seiner Jünger zurück und wandelten nicht mehr mit ihm.

⁶⁶מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃

⁶⁷Da sprach Jesus zu den Zwölfen: Wollt ihr nicht auch weggehen?

⁶⁷ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

⁶⁸Da antwortete ihm Simon Petrus: Herr, zu wem sollen wir gehen? Du hast Worte ewigen Lebens.

⁶⁸ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃

⁶⁹Und wir haben geglaubt und erkannt, daß du der Christus, der Sohn des lebendigen Gottes bist!

⁶⁹ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

⁷⁰Jesus antwortete ihnen: Habe ich nicht euch Zwölf erwählt? Und einer von euch ist ein Teufel!

⁷⁰ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃

⁷¹Er redete aber von Judas, Simons Sohn, dem Ischariot; denn dieser sollte ihn verraten, einer von den Zwölfen.

⁷¹זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃