¹Darnach zog Jesus umher in Galiläa; denn er wollte nicht in Judäa umherziehen, weil die Juden ihn zu töten suchten.

¹אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃

²Es war aber das Laubhüttenfest der Juden nahe.

²ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃

³Da sprachen seine Brüder zu ihm: Brich doch auf von hier und ziehe nach Judäa, damit auch deine Jünger die Werke sehen, die du tust!

³ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃

⁴Denn niemand tut etwas im Verborgenen und sucht doch öffentlich bekannt zu sein. Wenn du solches tust, so offenbare dich der Welt!

⁴כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃

⁵Denn auch seine Brüder glaubten nicht an ihn.

⁵כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃

⁶Da spricht Jesus zu ihnen: Meine Zeit ist noch nicht da; aber eure Zeit ist immer bereit.

⁶ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃

⁷Die Welt kann euch nicht hassen, mich aber haßt sie; denn ich bezeuge von ihr, daß ihre Werke böse sind.

⁷לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃

⁸Gehet ihr hinauf zum Fest; ich gehe nicht zu diesem Fest hinauf, denn meine Zeit ist noch nicht erfüllt.

⁸עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃

⁹Solches sagte er zu ihnen und blieb in Galiläa.

⁹כזאת דבר וישב בגליל׃

¹⁰Nachdem aber seine Brüder zum Fest hinaufgegangen waren, ging auch er hinauf, nicht öffentlich, sondern wie im Verborgenen.

¹⁰ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃

¹¹Da suchten ihn die Juden am Fest und sprachen: Wo ist er?

¹¹והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃

¹²Und es gab viel Gemurmel seinetwegen unter dem Volk. Etliche sagten: Er ist gut; andere aber sprachen: Nein, sondern er verführt das Volk.

¹²ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃

¹³Doch redete niemand freimütig über ihn, aus Furcht vor den Juden.

¹³אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃

¹⁴Als aber das Fest schon zur Hälfte verflossen war, ging Jesus in den Tempel hinauf und lehrte.

¹⁴ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃

¹⁵Und die Juden verwunderten sich und sprachen: Wie kennt dieser die Schrift? Er hat doch nicht studiert!

¹⁵ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃

¹⁶Da antwortete ihnen Jesus und sprach: Meine Lehre ist nicht mein, sondern dessen, der mich gesandt hat.

¹⁶ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃

¹⁷Will jemand seinen Willen tun, der wird innewerden, ob diese Lehre von Gott sei, oder ob ich aus mir selbst rede.

¹⁷האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃

¹⁸Wer aus sich selbst redet, der sucht seine eigene Ehre; wer aber die Ehre dessen sucht, der ihn gesandt hat, der ist wahrhaft, und keine Ungerechtigkeit ist in ihm.

¹⁸המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃

¹⁹Hat nicht Mose euch das Gesetz gegeben? Und doch tut keiner von euch das Gesetz. Warum sucht ihr mich zu töten?

¹⁹הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃

²⁰Das Volk antwortete und sprach: Du hast einen Dämon! Wer sucht dich zu töten?

²⁰ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃

²¹Jesus antwortete und sprach zu ihnen: Ein Werk habe ich getan, und ihr alle verwundert euch darüber.

²¹ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃

²²Mose hat euch die Beschneidung gegeben (nicht daß sie von Mose kommt, sondern von den Vätern), und am Sabbat beschneidet ihr den Menschen.

²²משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃

²³Wenn ein Mensch am Sabbat die Beschneidung empfängt, damit das Gesetz Moses nicht übertreten werde, was zürnet ihr mir denn, daß ich den ganzen Menschen am Sabbat gesund gemacht habe?

²³ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃

²⁴Richtet nicht nach dem Schein, sondern fället ein gerechtes Urteil.

²⁴אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃

²⁵Da sprachen etliche von Jerusalem: Ist das nicht der, den sie zu töten suchen?

²⁵ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃

²⁶Und siehe, er redet öffentlich, und sie sagen ihm nichts. Haben etwa die Obersten wirklich erkannt, daß dieser der Christus ist?

²⁶והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃

²⁷Doch von diesem wissen wir, woher er ist; wenn aber der Christus kommt, so wird niemand wissen, woher er ist.

²⁷אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃

²⁸Da rief Jesus, während er im Tempel lehrte, und sprach: Ja, ihr kennet mich und wisset, woher ich bin! Und doch bin ich nicht von mir selbst gekommen, sondern der Wahrhaftige ist es, der mich gesandt hat, welchen ihr nicht kennet.

²⁸אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃

²⁹Ich kenne ihn; denn von ihm bin ich, und er hat mich gesandt.

²⁹ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃

³⁰Da suchten sie ihn zu greifen; aber niemand legte Hand an ihn, denn seine Stunde war noch nicht gekommen.

³⁰ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃

³¹Viele aber aus dem Volke glaubten an ihn und sprachen: Wenn der Christus kommt, wird er wohl mehr Zeichen tun, als dieser getan hat?

³¹ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃

³²Die Pharisäer hörten, daß das Volk solches von ihm murmelte; darum sandten die Hohenpriester und die Pharisäer Diener ab, um ihn zu greifen.

³²והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃

³³Da sprach Jesus zu ihnen: Noch eine kleine Zeit bin ich bei euch, und dann gehe ich hin zu dem, der mich gesandt hat.

³³ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃

³⁴Ihr werdet mich suchen und nicht finden; und wo ich bin, dahin könnt ihr nicht kommen.

³⁴תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

³⁵Da sprachen die Juden untereinander: Wohin will er denn gehen, daß wir ihn nicht finden sollen? Will er etwa zu den unter den Griechen Zerstreuten gehen und die Griechen lehren?

³⁵ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃

³⁶Was soll das bedeuten, daß er sagt: Ihr werdet mich suchen und nicht finden, und wo ich bin, dahin könnt ihr nicht kommen?

³⁶מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

³⁷Aber am letzten, dem großen Tage des Festes, stand Jesus auf, rief und sprach: Wenn jemand dürstet, der komme zu mir und trinke!

³⁷ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃

³⁸Wer an mich glaubt (wie die Schrift sagt), aus seinem Leibe werden Ströme lebendigen Wassers fließen.

³⁸המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃

³⁹Das sagte er aber von dem Geiste, den die empfangen sollten, welche an ihn glaubten; denn der heilige Geist war noch nicht da, weil Jesus noch nicht verherrlicht war.

³⁹וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃

⁴⁰Viele nun aus dem Volke, die diese Rede hörten, sagten: Dieser ist wahrhaftig der Prophet.

⁴⁰ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃

⁴¹Andere sagten: Er ist der Christus. Andere aber sagten: Christus kommt doch nicht aus Galiläa?

⁴¹ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃

⁴²Sagt nicht die Schrift, daß der Christus aus dem Samen Davids und aus dem Flecken Bethlehem, wo David war, kommen werde?

⁴²הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃

⁴³Also entstand seinetwegen eine Spaltung unter dem Volk.

⁴³ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃

⁴⁴Etliche aber von ihnen wollten ihn greifen, doch legte niemand Hand an ihn.

⁴⁴ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃

⁴⁵Nun kamen die Diener zu den Hohenpriestern und Pharisäern zurück, und diese sprachen zu ihnen: Warum habt ihr ihn nicht gebracht?

⁴⁵וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃

⁴⁶Die Diener antworteten: Nie hat ein Mensch so geredet wie dieser Mensch!

⁴⁶ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃

⁴⁷Da antworteten ihnen die Pharisäer: Seid auch ihr verführt worden?

⁴⁷ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃

⁴⁸Glaubt auch einer von den Obersten oder von den Pharisäern an ihn?

⁴⁸הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃

⁴⁹Aber dieser Pöbel, der das Gesetz nicht kennt, der ist unter dem Fluch!

⁴⁹רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃

⁵⁰Da spricht zu ihnen Nikodemus, der des Nachts zu ihm gekommen und einer der Ihren war:

⁵⁰ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃

⁵¹Richtet auch unser Gesetz einen Menschen, man habe ihn denn zuvor selbst gehört und erkannt, was er tut?

⁵¹התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃

⁵²Sie antworteten und sprachen zu ihm: Bist du auch aus Galiläa? Forsche nach, und du wirst sehen, daß aus Galiläa kein Prophet ersteht!

⁵²ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃

⁵³So ging jeder in sein Haus.

⁵³וילכו איש איש לביתו׃