¹Am ersten Tage der Woche aber, früh morgens, kamen sie zur Gruft und brachten die Spezereien, die sie bereitet hatten.

¹ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

²Sie fanden aber den Stein von der Gruft weggewälzt.

²וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

³Und als sie hineingingen, fanden sie den Leib des Herrn Jesus nicht.

³ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

⁴Und es begab sich, als sie deswegen ratlos waren, siehe, da standen zwei Männer in strahlenden Kleidern bei ihnen.

⁴ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

⁵Da sie nun erschraken und das Angesicht zur Erde neigten, sprachen diese zu ihnen: Was suchet ihr den Lebenden bei den Toten?

⁵ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

⁶Er ist nicht hier, sondern er ist auferstanden! Denket daran, wie er zu euch redete, als er noch in Galiläa war

⁶איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

⁷und sagte: Des Menschen Sohn muß in die Hände sündiger Menschen überantwortet und gekreuzigt werden und am dritten Tage auferstehen.

⁷כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

⁸Da erinnerten sie sich seiner Worte,

⁸ותזכרנה את דבריו׃

⁹kehrten vom Grabe zurück und verkündigten das alles den Elfen und allen übrigen.

⁹ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

¹⁰Es waren aber Maria Magdalena und Johanna und Maria, des Jakobus Mutter; sie und die übrigen sagten dies den Aposteln.

¹⁰ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

¹¹Und ihre Worte kamen ihnen vor wie ein Märchen, und sie glaubten ihnen nicht.

¹¹ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

¹²Petrus aber stand auf und lief zur Gruft, bückte sich und sah nur die leinenen Tücher daliegen; und ging nach Hause, voll Staunen über das, was geschehen war.

¹²ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

¹³Und siehe, zwei von ihnen gingen an demselben Tage nach einem Flecken, der von Jerusalem sechzig Stadien entfernt war, namens Emmaus.

¹³והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

¹⁴Und sie redeten miteinander von allen diesen Geschehnissen.

¹⁴והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

¹⁵Und es begab sich, während sie miteinander redeten und sich besprachen, nahte sich Jesus selbst und ging mit ihnen.

¹⁵ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

¹⁶Ihre Augen aber wurden gehalten, daß sie ihn nicht erkannten.

¹⁶ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

¹⁷Und er sprach zu ihnen: Was sind das für Reden, die ihr unterwegs miteinander wechselt, und seid so traurig?

¹⁷ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

¹⁸Da antwortete der eine namens Kleopas und sprach zu ihm: Bist du der einzige Fremdling in Jerusalem, der nicht erfahren hat, was daselbst in diesen Tagen geschehen ist?

¹⁸ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

¹⁹Und er sprach zu ihnen: Was? Sie sprachen zu ihm: Das mit Jesus von Nazareth, der ein Prophet war, mächtig in Tat und Wort vor Gott und allem Volk;

¹⁹ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

²⁰wie ihn unsere Hohenpriester und Obersten überantwortet haben, daß er zum Tode verurteilt und gekreuzigt wurde.

²⁰ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

²¹Wir aber hofften, er sei der, welcher Israel erlösen sollte. Ja, bei alledem ist heute schon der dritte Tag, seit solches geschehen ist.

²¹ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

²²Zudem haben uns auch einige Frauen aus unserer Mitte in Verwirrung gebracht; sie waren am Morgen früh beim Grabe,

²²והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

²³fanden seinen Leib nicht, kamen und sagten, sie hätten sogar eine Erscheinung von Engeln gesehen, welche sagten, er lebe.

²³ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

²⁴Und etliche der Unsrigen gingen hin zum Grabe und fanden es so, wie die Frauen gesagt hatten, ihn selbst aber haben sie nicht gesehen.

²⁴וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

²⁵Und er sprach zu ihnen: O ihr Toren! Wie langsam ist euer Herz zu glauben an alles, was die Propheten geredet haben!

²⁵ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

²⁶Mußte nicht Christus solches leiden und in seine Herrlichkeit eingehen?

²⁶הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

²⁷Und er hob an von Mose und von allen Propheten, und legte ihnen in allen Schriften aus, was sich auf ihn bezog.

²⁷ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

²⁸Und sie näherten sich dem Flecken, wohin sie wanderten, und er stellte sich, als wollte er weitergehen.

²⁸ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

²⁹Und sie nötigten ihn und sprachen: Bleibe bei uns, denn es will Abend werden, und der Tag hat sich schon geneigt! Und er ging hinein, um bei ihnen zu bleiben.

²⁹ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

³⁰Und es begab sich, als er mit ihnen zu Tische saß, nahm er das Brot, sprach den Segen, brach es und gab es ihnen.

³⁰ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

³¹Da wurden ihre Augen aufgetan, und sie erkannten ihn; und er verschwand vor ihnen.

³¹ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

³²Und sie sprachen zueinander: Brannte nicht unser Herz in uns, da er mit uns redete auf dem Weg, als er uns die Schrift öffnete?

³²ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

³³Und sie standen auf in derselben Stunde und kehrten nach Jerusalem zurück und fanden die Elf und ihre Genossen versammelt,

³³ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

³⁴die sprachen: Der Herr ist wahrhaftig auferstanden und dem Simon erschienen!

³⁴האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

³⁵Und sie selbst erzählten, was auf dem Wege geschehen, und wie er von ihnen am Brotbrechen erkannt worden war.

³⁵ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

³⁶Während sie aber davon redeten, trat er selbst mitten unter sie und spricht zu ihnen: Friede sei mit euch!

³⁶עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

³⁷Aber bestürzt und voll Furcht meinten sie, einen Geist zu sehen.

³⁷והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

³⁸Und er sprach zu ihnen: Was seid ihr so erschrocken, und warum steigen Zweifel auf in euren Herzen?

³⁸ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

³⁹Sehet an meinen Händen und Füßen, daß ich es bin! Rühret mich an und sehet, denn ein Geist hat nicht Fleisch und Bein, wie ihr sehet, daß ich habe.

³⁹ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

⁴⁰Und indem er das sagte, zeigte er ihnen die Hände und die Füße.

⁴⁰ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

⁴¹Da sie aber noch nicht glaubten vor Freuden und sich verwunderten, sprach er zu ihnen: Habt ihr etwas zu essen hier?

⁴¹והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

⁴²Da reichten sie ihm ein Stück gebratenen Fisch und von einem Honigwaben.

⁴²ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

⁴³Und er nahm es und aß vor ihnen.

⁴³ויקח ויאכל לעיניהם׃

⁴⁴Er sprach aber zu ihnen: Das sind meine Worte, die ich zu euch gesagt habe, als ich noch bei euch war, daß alles erfüllt werden müsse, was im Gesetz Moses und in den Propheten und den Psalmen von mir geschrieben steht.

⁴⁴ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

⁴⁵Da öffnete er ihnen das Verständnis, um die Schriften zu verstehen,

⁴⁵אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

⁴⁶und sprach zu ihnen: So steht es geschrieben, daß Christus leiden und am dritten Tage von den Toten auferstehen werde,

⁴⁶ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

⁴⁷und daß in seinem Namen Buße zur Vergebung der Sünden gepredigt werden soll unter allen Völkern.

⁴⁷ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

⁴⁸Fanget an in Jerusalem, Zeugen davon zu sein!

⁴⁸ואתם עדים בזאת׃

⁴⁹Und siehe, ich sende auf euch die Verheißung meines Vaters; ihr aber bleibet in der Stadt, bis ihr angetan werdet mit Kraft aus der Höhe.

⁴⁹והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

⁵⁰Er führte sie aber hinaus bis in die Nähe von Bethanien und hob seine Hände auf und segnete sie.

⁵⁰ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

⁵¹Und es begab sich, indem er sie segnete, schied er von ihnen und wurde aufgehoben gen Himmel.

⁵¹ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

⁵²Und sie fielen vor ihm nieder und kehrten nach Jerusalem zurück mit großer Freude

⁵²והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

⁵³und waren allezeit im Tempel und priesen und lobten Gott.

⁵³ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃